"להימנע מחורבן בית שלישי": המסר לעם ישראל בעקבות גילוי האלטלנה

גילוי שרידיה של האונייה "אלטלנה", שנמצאה בעומק של 503 מטרים מערבית לחופי ישראל כ-78 שנים לאחר שהופגזה בהוראת ממשלת ישראל, מעורר בי תחושות מעורבות עמוקות.

כמי ששימש כמנכ"ל מכון ז'בוטינסקי במשך כ-12 שנים, וכבנו של אבא אחימאיר שהיה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר, הפרשה הזו אינה רק פרק בספרי ההיסטוריה עבורי, אלא פצע חי בלב החברה הישראלית. הכוונה של הגורמים העוסקים בכך להעלות את שרידי האונייה ולהציבם באתר ציבורי על החוף נועדה להזכיר לכולנו כיצד עמדנו, עם קום המדינה, על סף מלחמת אחים כואבת בגלל אי-הבנות פנימיות.

הזיכרון ההיסטורי של אלטלנה מלווה אותנו בכל פעם שאנו נתקלים בשסעים פנימיים. מנחם בגין עצמו היה על סיפון האונייה ונסע עמה אל החוף. האנשים על הסיפון הניפו דגלים לבנים ואותתו לצה"ל שבחוף כי אין להם כל כוונה לבצע פוטש — האשמה חמורה שיוחסה להם בזדון לב — אך הם נענו במטח יריות קטלני שגבה את חייהם של 19 אנשי אצ"ל וצה"ל.

האמירה הקנונית של בגין מאותם ימים, החרוטה כיום על האנדרטה בנחלת יצחק — "מלחמת אחים לעולם לא" — מהדהדת כיום בעוצמה רבה מתמיד.
אני צופה כי גילוי האונייה יפורש בצורה שונה על ידי המחנות השונים בציבור שלנו. מחנה הימין עשוי לראות בכך איתות אזהרה מפני הידרדרות ל"אלטלנה שנייה" בעיצומן של המחלוקות הנוכחיות, לצד תזכורת לפעולותיהם של דוד בן-גוריון וחבריו.

מנגד, המחנה השני עשוי לטעון כי העלאת השרידים אינה רלוונטית ומטרתה אך ורק לעורר מחלוקות ולפתוח פצעי עבר. אולם, מעבר לפרשנויות הפוליטיות, עלינו לזכור כי חילוקי דעות הם דבר חיוני בדמוקרטיה, כל עוד הם מנוהלים בצורה ראויה ותוך קבלת ההכרעה הדמוקרטית.

המחלוקת בציבור כיום אכן קשה, והיא מועצמת על ידי גורמים קיצוניים משני הקצוות. עם זאת, רוב הציבור בארץ הוא מתון ושואף לאחדות, ומעוניין בממשלה רחבה, ציונית ולאומית. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמחלוקות פנימיות קשות הן חלק מה-DNA היהודי, וכי בית ראשון ובית שני נחרבו בעיקר בשל כך, ולא בגלל כוחם של אויבינו.

אך כדי להימנע מחורבן בית שלישי, עלינו לשאת את עינינו אל הלוחמים בחזית. שם, מול פני האויב, אנו רואים אחדות מופלאה ודבקות במשימה, תוך השלכת כל האמונות והמחשבות השונות הצידה למען הגנה על המדינה היהודית האחת והיחידה. זוהי ההשראה הגדולה ביותר שעלינו לשאוב כדי להתגבר על הקיצוניות.

אילו מנחם בגין היה איתנו היום, הוא היה פועל ללא לאות להרגעת הרוחות ולאיחוד השורות. בגין היה אדם שחיפש תמיד את המאחד, את השלמות ואת אהבת הזולת, מבלי לוותר על עקרונותיו האידיאולוגיים העמוקים. הוא היה פונה אלינו בקריאה הכה פשוטה אך כה נחוצה כעת: "בוא אבא, נאהב את עצמנו".

הביא לדפוס: אסף גולן.