"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"להימנע מחורבן בית שלישי": המסר לעם ישראל בעקבות גילוי האלטלנה

יוסי אחימאיר, מי שעמד בראש מכון ז'בוטינסקי מזהיר מפני העמקת השסע בחברה הישראלית: "עלינו לשאת את עינינו אל הלוחמים בחזית – שם אנו רואים אחדות מופלאה"

|עודכן:
0השמעה
אלטלנה מול חופי תל אביב
אלטלנה מול חופי תל אביב| צילום: באדיבות ארכיון בית ז'בוטינסקי

גילוישרידיה של האונייה "אלטלנה", שנמצאה בעומק של 503 מטרים מערבית לחופי ישראלכ-78 שנים לאחר שהופגזה בהוראת ממשלת ישראל, מעורר בי תחושות מעורבות עמוקות.

דוברות המשרד לביטחון לאומי

כמי ששימש כמנכ"ל מכון ז'בוטינסקי במשך כ-12 שנים, וכבנו של אבא אחימאיר שהיה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר, הפרשה הזו אינה רק פרק בספרי ההיסטוריה עבורי, אלא פצע חי בלב החברה הישראלית. הכוונה של הגורמים העוסקים בכך להעלות את שרידי האונייה ולהציבם באתר ציבורי על החוף נועדה להזכיר לכולנו כיצד עמדנו, עם קום המדינה, על סף מלחמת אחים כואבת בגלל אי-הבנות פנימיות.

הזיכרון ההיסטורי של אלטלנה מלווה אותנו בכל פעם שאנו נתקלים בשסעים פנימיים. מנחם בגין עצמו היה על סיפון האונייה ונסע עמה אל החוף. האנשים על הסיפון הניפו דגלים לבנים ואותתו לצה"ל שבחוף כי אין להם כל כוונה לבצע פוטש — האשמה חמורה שיוחסה להם בזדון לב — אך הם נענו במטח יריות קטלני שגבה את חייהם של 19 אנשי אצ"ל וצה"ל.

האמירה הקנונית של בגין מאותם ימים, החרוטה כיום על האנדרטה בנחלת יצחק — "מלחמת אחים לעולם לא" — מהדהדת כיום בעוצמה רבה מתמיד.
אני צופה כי גילוי האונייה יפורש בצורה שונה על ידי המחנות השונים בציבור שלנו. מחנה הימין עשוי לראות בכך איתות אזהרה מפני הידרדרות ל"אלטלנה שנייה" בעיצומן של המחלוקות הנוכחיות, לצד תזכורת לפעולותיהם של דוד בן-גוריון וחבריו.

מנגד, המחנה השני עשוי לטעון כי העלאת השרידים אינה רלוונטית ומטרתה אך ורק לעורר מחלוקות ולפתוח פצעי עבר. אולם, מעבר לפרשנויות הפוליטיות, עלינו לזכור כי חילוקי דעות הם דבר חיוני בדמוקרטיה, כל עוד הם מנוהלים בצורה ראויה ותוך קבלת ההכרעה הדמוקרטית.

חיילי צה"ל בגבול הצפון |צילום: דובר צה"ל

המחלוקת בציבור כיום אכן קשה, והיא מועצמת על ידי גורמים קיצוניים משני הקצוות. עם זאת, רוב הציבור בארץ הוא מתון ושואף לאחדות, ומעוניין בממשלה רחבה, ציונית ולאומית. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמחלוקות פנימיות קשות הן חלק מה-DNA היהודי, וכי בית ראשון ובית שני נחרבו בעיקר בשל כך, ולא בגלל כוחם של אויבינו.

אך כדי להימנע מחורבן בית שלישי, עלינו לשאת את עינינו אל הלוחמים בחזית. שם, מול פני האויב, אנו רואים אחדות מופלאה ודבקות במשימה, תוך השלכת כל האמונות והמחשבות השונות הצידה למען הגנה על המדינה היהודית האחת והיחידה. זוהי ההשראה הגדולה ביותר שעלינו לשאוב כדי להתגבר על הקיצוניות.

אילו מנחם בגין היה איתנו היום, הוא היה פועל ללא לאות להרגעת הרוחות ולאיחוד השורות. בגין היה אדם שחיפש תמיד את המאחד, את השלמות ואת אהבת הזולת, מבלי לוותר על עקרונותיו האידיאולוגיים העמוקים. הוא היה פונה אלינו בקריאה הכה פשוטה אך כה נחוצה כעת: "בוא אבא, נאהב את עצמנו".

הביא לדפוס: אסף גולן.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר