"לפי ההסכם הוא צריך לומר את כל האמת בתשובה לשאלות חוקריו ולאחר סיום החקירה אני אמסור לו את אקדחי עם כדור אחד לשימושו האישי". כך, על פי תמלילי עדות שנחשפים כעת לראשונה, העיד רחבעם זאבי ("גנדי") בפני בית הדין הצבאי בצריפין לאחר הטבח בנמל התעופה בן גוריון, בו שלושה מחבלי הצבא האדום היפני רצחו 26 בני אדם ופצעו עשרות.
מתחם בן כ-1,300 שנה התגלה ליד אצטדיון וינטר ברמת גן // אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
זאבי, ששימש באותה התקופה אלוף פיקוד המרכז, תיאר בפני בית הדין את אחד מתרגילי החקירה החריגים שננקטו במטרה לחלץ מהמחבל קוזו אוקאמוטו מידע.
במוקד המסמכים, אשר נחשפו בימים האחרונים על ידי עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר נשיאת ארגון "שורת הדין", עומדת עדותו של זאבי בבית הדין הצבאי בצריפין מחודש יולי שנת 1972. בעדות תיאר זאבי כיצד גויס לחקירתו של אוקאמוטו לאחר שהמחבל סירב לשתף פעולה מאחר והוא נכשל במשימתו, אשר הייתה לשים קץ לחייו לאחר ביצוע הפיגוע.
על פי העדות, החוקרים התרשמו כי אוקאמוטו מבקש למות, ובנו סביב רצונו תרגיל חקירה יוצא דופן: בתמורה לווידוי מלא ולמסירת מידע על שולחיו ועל פיגועים נוספים שתוכננו בישראל, הובטח לו, לכאורה, כי בסיום החקירה יקבל אקדח ובו כדור אחד "לשימושו האישי".
"לאחר 6-7 מים של סירוב מוחלט, הובטח לו (לקוזו אוקאמוטו, ל"ס) ע"י האלוף רחבעם זאבי כי אם ימסור הודעה יאפשרו לו להמית את עצמו", ציין במהלך ההליך אחד מעורכי הדין. "לאחר שעות חקירה חד צדדית באה לי ההברקה שייתכן שכדי לדובב אותו אנחנו צריכים לנקות בטכניקות שונות שלא מקובלות בחקירות אחרות דומות", הוסיף זאב בעדותו.
"ואז, הגעתי לידי הסכם עם הנאשם, לפי ההסכם הוא צריך לומר את כל האמת בתשובה לשאלות חוקריו ולאחר סיום החקירה אני אמסור לו את אקדחי עם כדור אחד לשימושו האישי. התרגיל הזה הצליח והבחור פתח את פיו והחל לדבר".
בהמשך, הוסיף זאבי כי שוחח עם אוקאמוטו והציג בפניו את ההצעה, אך הדגיש כי לא הייתה כל כוונה לקיים אותה. לדבריו, מדובר היה בתרגיל שנועד לשבור את שתיקתו של המחבל ולהציל חיים באמצעות השגת מידע מודיעיני.
אף שעצם קיומו של התרגיל דווח בעיתונות בזמן משפטו של אוקאמוטו, התמלילים המלאים שנחשפו מאפשרים כעת הצצה נדירה לאופן שבו התנהלה אחת החקירות הרגישות בתולדות מערכת הביטחון, ולמעורבותו האישית של זאבי בניסיון להוביל את המחבל למסור מידע.
כאמור, המסמכים נחשפו על ידי עו"ד דרשן-לייטנר לאחר שהתקבלו במסגרת הליך משפטי שניהלה בשם קורבנות הטבח נגד צפון קוריאה, בטענה שסיפקה סיוע והכשרה לארגוני טרור, ובהם גם לגורמים שהיו מעורבים בפיגוע.
"חומרי החקירה והעדות הגיעו לידינו במסגרת ההליך המשפטי שניהלנו בשם נפגעי הטבח", היא אומרת. "מדובר בחומרים בעלי ערך היסטורי יוצא דופן, שמאפשרים לראשונה לבחון מקרוב את האופן שבו נוהלה חקירתו של המחבל היחיד שנתפס בחיים. אלו היו ימים אחרים, של גנרלים שלא חוששים ליצור הרתעה ולחתור להכרעה במלחמה בטרור. הסיפור הזה מזכיר לנו שהמאבק בטרור לא מתנהל רק בשדה הקרב, אלא גם בין כותלי בית המשפט במטרה אחת, למנוע את הפיגוע הבא".
מותו של אוקאמוטו לאחרונה, לאחר יותר מחמישה עשורים שבהם חי בלבנון בחסות החזית העממית לשחרור פלסטין, מעניק למסמכים משמעות היסטורית מחודשת ומחזיר לאור הזרקורים פרשה שנחקקה כאחת מנקודות המפנה במאבקה של ישראל בטרור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו