העיר עם זינוק של 30% במחיר החניה ואיפה הכי זול? | הנתונים נחשפים

ראשון לציון רשמה את העלייה החדה ביותר בתעריפי החניה בחניונים, עם זינוק של 30.2% בתוך שנה – מ־8.54 שקלים ל־11.12 שקלים בממוצע לשעה. כך עולה מנתוני פנגו, על רקע כניסתו לתוקף של חוק החניונים.

עם זאת, בני ברק נותרה העיר היקרה ביותר לחניה בחניונים מבין הערים שנבדקו. תעריף החניה הממוצע בעיר עומד על 18.85 שקלים לשעה, עלייה של 19.1% לעומת השנה שעברה. העיר מאופיינת בריכוז גבוה של פעילות עסקית ותעסוקתית, ובהתאם גם בביקוש גבוה לחניה לאורך שעות היום.

גם בחיפה ובפתח תקווה נרשמו עליות משמעותיות במחירי החניה, בשיעור של כ־15.5%.

בתל אביב-יפו עלו מחירי החניה בחניונים בכ־11%, בעוד שמשך השהייה הממוצע כמעט שלא השתנה, עם ירידה של 3.2% בלבד. העיר ממשיכה להוביל במשך החניה הממוצע, העומד על 2 שעות ו־57 דקות לביקור.

נתניה היא העיר היחידה שבה נרשמה ירידה במחירי החניה בחניונים, בשיעור של 7.2%. במקביל, משך השהייה הממוצע זינק ב־18.3%. לצד זאת, תעריפי החניה בכחול-לבן בעיר עלו ב־11.7% – העלייה הגבוהה ביותר בקטגוריה זו.

אשדוד ובאר שבע מציעות את החניה הזולה ביותר ברחוב

אשדוד ובאר שבע מציגות את תעריפי החניה הנמוכים ביותר בכחול-לבן. אשדוד מובילה כעיר הזולה ביותר, עם תעריף ממוצע של 3.66 שקלים לשעה, עלייה מתונה של 2.5% לעומת השנה הקודמת.

נתוני פנגו לשנים 2025 ו־2026 מאפשרים לראשונה לבחון את השפעת רפורמת החניה בתל אביב, שחייבה תושבים להפעיל חניה גם מחוץ לאזור מגוריהם. בתקופה זו נכנסה לתוקף גם מדיניות גבייה לפי דקה בחניונים. שני השינויים מצביעים על מגמות חדשות בהרגלי החניה בעיר ובערים נוספות.

עם כניסת הרפורמה לתוקף, תושבי תל אביב כמעט שלא הופיעו בנתוני החניה בכחול-לבן של פנגו, שכן בעבר לא נדרשו להפעיל חניה סמוך לביתם. בתקופה הראשונה לאחר הרפורמה, בשנת 2025, היו תושבי העיר פחות מ־1% מכלל הפעלות החניה בכחול-לבן בעיר. בשנת 2026 כבר עמד שיעורם על כ־22% מכלל ההפעלות.

חלוקה לפי אזורים מצביעה על אימוץ לא אחיד של הרפורמה:

• צפון תל אביב – כ־26%, לעומת 0.6% בתחילת הרפורמה.
• מרכז העיר ואזור חוף הים – כ־21%–22%.
• דרום תל אביב – כ־20%.

הפערים בין האזורים עשויים לשקף הבדלים בזמינות החניה ובמאפייני הביקוש המקומיים.

זמן החניה התארך במתינות

עם הטמעת הרפורמה, זמן החניה הממוצע בכחול-לבן עלה בכ־4%–6% בכל אזורי העיר. הממוצע העירוני עלה מכ־102 דקות ל־106 דקות, ובצפון תל אביב מכ־91 דקות ל־97 דקות.

במקביל, הפערים בדפוסי השימוש בין תושבי העיר לבין נהגים שאינם תושבים הצטמצמו, ונוצרו הרגלי שימוש דומים יותר בין שתי הקבוצות.

השפעת הרגולציה על התנהגות הנהגים

המעבר לגבייה לפי דקה השפיע על דפוסי החניה ברוב הערים שנבדקו. ב־7 מתוך 9 הערים נרשמה ירידה במשך השהייה הממוצע. הירידות הבולטות ביותר נרשמו בחיפה, עם ירידה של 11.4%, ובאשדוד, עם ירידה של 10.6%.