"ראינו משהו מבצבץ באדמה": תגלית "של פעם בחיים" - ליד בנימינה

תגלית ארכיאולוגית מרהיבה בבנימינה: שני פסלים עשויים שיש, בני כ-1,700 שנה, המתארים דמויות היסטוריות מהעולם היווני-רומי, נחשפו כשהם מוטמנים בתוך בור איסוף יין של גת רומית-ביזנטית. על אחד הפסלים השתמרה כתובת ביוונית הנושאת את השם "ליקורגוס".

הפרוטומות - פסלים המעוצבים כחלק העליון של גוף האדם, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות כחלק מפרויקט שמובילים משרד התחבורה ורכבת ישראל להכפלת מסילת החוף, לטובת הפעלת רכבות מהירות של 250 קמ"ש שתצמצמנה את זמן הנסיעה בין חיפה ות"א לכחצי שעה בלבד.

הפסלים המרהיבים ייחשפו לראשונה בכנס הארכיאולוגי "במרכז VII-בית" שיתקיים ביום חמישי הקרוב במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב - מוז"א, בשיתוף פעולה עם מרחב מרכז של רשות העתיקות, המכון ללימודי ארכיאולוגיה ע"ש סוניה וטוני לוין באוניברסיטת תל אביב, והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, והם יוצגו במוזיאון לקהל הרחב למשך חודשי הקיץ.

"הפסלים מתוארכים לתקופה הרומית, ובאופן מעניין, הם לא התגלו באתרם; הם נמצאו כשהם מונחים באופן מסודר עם פניהם כלפי מטה, בתוך בור לאיסוף יין של גת מהתקופה הרומית - ביזנטית. הם הוטמנו בעת שהגת יצאה משימוש. לעת עתה, לא ידוע מדוע הפסלים הוחבאו כאן. אולי על מנת לשמור עליהם", אומרים אלירן אורן ואבישג רייס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.

"במהלך חפירת הגת ראינו שמבצבץ משהו באדמה והפועלים קראו לי", מספר מיכאל סורוצקין, ארכיאולוג רשות העתיקות. הייתה תחושה שאנחנו עומדים לגלות משהו שלא אמור להימצא שם. פתאום באמת ראינו שלא מדובר בחרס - אלא בשיש. ואז, לאט-לאט, נחשפו שני הפסלים. אני עדיין מתקשה למצוא את המילים. פשוט מדהים".

"זו תגלית של פעם בחיים", מוסיפים מנהלי החפירה, אורן ורייס. "זה היה מאוד לא צפוי, אבל איכשהו, התגליות הגדולות באמת תמיד מגיעות ביום האחרון".

לדברי ד"ר פטר גנדלמן, מומחה אזור קיסריה מטעם רשות העתיקות, "הפסלים האלה מצטרפים לשורה של פורטרטים של דמויות היסטוריות שהתגלו בעבר בקיסריה. בפעם האחרונה התגלתה כאן דמות כזו בשנות ה-90. על אחת הפרוטומות השתמרה כתובת ביוונית עם השם ליקורגוס. יש שתי דמויות מרכזיות בשם הזה המוכרות מן ההיסטוריה היוונית - ליקורגוס, מייסד ספרטה, וליקורגוס מאתונה, שהיה מדינאי ונואם במאה ה-4 לפני הספירה. ייתכן שמדובר באחת מן הדמויות האלה, אך המחקר רק בראשיתו".

עוד מוסיף ד"ר גנדלמן, כי "בתקופה הרומית, הפסלים מהסוג הזה היו מוצגים גם במבני ציבור וגם בבתים של בני האליטה, שביקשו לקשור את עצמם לעולם התרבות והרוח של העת העתיקה. לא רחוק ממקום הגילוי נחשפו בעבר שרידים של בית מרחץ, וייתכן שהפסלים עיטרו וילה מפוארת של אחד מאנשי קיסריה".

הפסלים יעברו כעת תהליך ניקוי, שימור ומחקר נוסף, שבמסגרתו ינסו לזהות בוודאות את הדמויות המתוארות בהם ואת ההקשר המדויק שבו הוצבו בעת העתיקה.

לדברי גיל עומר, מנכ"ל מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב: "לא בכל יום נחשפים פסלי שיש בני 1,700 שנה במצב כה מרשים. אנחנו גאים להיות המקום שבו הציבור יוכל לפגוש את התגלית יוצאת הדופן הזו לראשונה, ולהמשיך להיחשף אליה גם לאחר הכנס. הצגת הפסלים בביתן הקרמיקה של מוז"א היא הזדמנות נדירה לחשוף בפני המבקרות והמבקרים ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן זמן קצר לאחר גילויו, ולהפגיש אותם עם סיפור מרתק".
ילנה אלגרט שרון, אוצרת ביתן הקרמיקה במוז"א: "הפסלים שנחשפו לאחרונה בחפירת רשות העתיקות סמוך לבנימינה, מעניקים לציבור הזדמנות נדירה לקחת חלק בתהליך חשיפת העבר כמעט בזמן אמת. אנו גאים לארח ולהציג במוז"א ממצא ייחודי זה זמן קצר לאחר גילויו. התצוגה, לצד כנס 'במרכז' שיתקיים במוזיאון ב- 18 ביוני בשותפות עם רשות העתיקות, משקפת את שיתוף הפעולה המתמשך בין שני הגופים, ואת המחויבות המשותפת להנגשת הארכאולוגיה לציבור".

לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו: "החשיפה הזו היא מסוג התגליות שממחישות לציבור את כוחה של הארכיאולוגיה: רגע אחד עובדים על פרויקט תשתית מודרני, וברגע הבא נפתח חלון אל חייהם ועולמם התרבותי של מי שחיו כאן לפני מאות רבות של שנים. תפקידה של מדינת ישראל הוא לשמור על הממצאים האלה, לחקור אותם ולהפוך אותם לנגישים לציבור - כדי שכל אחד יוכל לפגוש ולהתרשם מקרוב מהעבר העשיר של הארץ".