חרדים? לא בכל מחיר

בימים הקרובים צפויים החרדים לנסות לקדם את חוק יסוד: לימוד תורה, אחד מהמהלכים שצביעות והתחסדות הם מונחים קטנים מכדי לתאר אותו. הניסיון לקדם את החוק מנצל שני דברים שהתלכדו יחדיו: האחד - נטייה ארוכת שנים של הליכוד לרצות את החרדים כמעט בכל מחיר; והשני - שאיפת הליכוד בראשות נתניהו להימנע כמעט בכל מחיר מאיום הקדמת הבחירות. אלא שדווקא היענות הליכוד לגחמות החרדיות עלולה להתברר כמזיקה לקראת הבחירות.

על הסעיף הפותח את החוק - "לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי" - נראה שהיה ניתן למצוא הסכמיות רחבה בקרב כל חלקי הציבור היהודי, כולל גם בקרב חילונים. הסעיף השני, לעומת זאת, מציין: "לעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי". אמנם בינתיים כמה וכמה חברי קואליציה הודיעו שלא יצביעו על סעיף כזה, אך הניסוח המקומם של החרדים ראוי להתייחסות בעידן שבו מעטים, מעטים מאוד, באמת משרתים שירות משמעותי ומסכן חיים בהגנת העם והארץ.

הצביעות הרבה שבמהלך מתבררת במיוחד ובעיקר כשנזכרים באמירות של חלק ממנהיגיהם הרוחניים של יוזמי המהלך. לפני כשנה וחצי הבהיר הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לשעבר וחבר מועצת חכמי התורה, שגם מי שלא לומד לא יתגייס לצבא. לפניו גם אמרו את הדברים בניסוח אחר ראש ישיבת פורת יוסף ועוד חברים נכבדים מההנהגה הרוחנית של ש"ס. העולה מכאן שיד אחת מקדמת חוק שנועד כביכול לקבע רק את מעמדם של לומדי התורה, אבל במציאות נמשכת ההתנגדות הגורפת גם לגיוסם של אלה שאינם מקדישים את זמנם ללימוד תורה. נזכיר גם את הרב דב לנדו, ממנהיגיו הרוחניים של המחנה הליטאי, שענה לשאלה על אודות רמת ההקרבה של הלוחמים הדתיים־הלאומיים את התשובה המזעזעת הבאה: "הם נהרגים כי הרבנים שלהם מלמדים תורה מעוותת".

במקביל, החרדים מנסים לקדם את חוק המעונות. מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים, הרעיון הוא להוציא את מעמד האב ממערכת השיקולים ותנאי הסף, ובכך לנתק את הסבסוד למעונות מהשאלה אם הגבר שירת בצבא או לא. מכיוון שעדיין לא נחקק חוק גיוס, עשרות אלפי חרדים מוגדרים משתמטים, וחוק המעונות נועד לאפשר למשפחותיהם להמשיך לקבל סבסוד למרות מעמדם כמשתמטים.

הניסיון לקדם את שני החוקים הללו הוא מעין מעקף לעובדה שאין כרגע חוק גיוס, וככל הנראה גם לא ניתן להעביר אותו. על רקע קידום החוקים האלה - תהיה אשר תהיה מתכונתם בסופו של דבר - יש להציב לחרדים את השאלה הבאה: האם יש רב חרדי אחד בעל מעמד משמעותי שהבהיר או שמוכן להבהיר בקולו, אפילו בניסוח מתון, שאלה שאינם מקדישים את זמנם ללימוד תורה צריכים להתגייס? אין הכוונה כאן לעסקן כזה או אחר, אלא לרב בעל מעמד ובעל השפעה על צאן מרעיתו.

ייתכן שקידום החוקים האלה אכן ימנע את הקדמתן של הבחירות ויאריך את חייה של הקואליציה בעוד חודש או חודשיים - הרי על יותר מזה ממילא אין על מה לדבר, כי תאריך הבחירות במועדן הולך ומתקרב - אך במערכת בחירות יש חשיבות לא רק להיבטים המעשיים, אלא גם להיבטים הסמליים.

ובהקשר הזה, חשוב לזכור שעול ההגנה על העם ועל הארץ - במיוחד ובעיקר אותו עול הכרוך בשירות צבאי מסכן חיים - מוטל כרגע על כתפיהם של מעטים מאוד. המעטים הללו, בסדיר ובמילואים כאחד, הולכים ונשחקים וכורעים תחת העומס ההולך וגדל. מי שייתן את ידו להעברת החוקים הללו, עלול לגלות ביום פקודה שגם חלק ממצביעיו של המחנה הלאומי ובני משפחותיהם לא יסכימו למלא את חובתם האזרחית.

פרופ' אשר כהן הוא מומחה למדעי המדינה