בעוד המדינה מתקשה להתמודד עם תופעת הפרוטקשן, בעלי עסקים ואזרחים שנפגעים ממנה נאלצים להתמודד עם מכה נוספת: אובדן הכיסוי הביטוחי. בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, הוצגו עדויות על הנזקים הכלכליים והנפשיים הכבדים שגורמת התופעה, לצד קריאה למדינה להתערב ולספק פתרון למקרים שבהם חברות הביטוח מסרבות להמשיך לבטח נפגעי פרוטקשן מפני נזקי זדון.
מאיר רוטברג, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח, תיאר בפני חברי הוועדה את המצוקה שבה נמצאים נפגעי התופעה. לדבריו, הוא מקבל עשרות פניות מאנשים חסרי אונים שאינם יודעים כיצד להתמודד עם המצב. אחד המקרים שהותירו בו רושם עמוק במיוחד היה של משפחת קבלנים מהצפון שרכביה הוצתו. "אני אדם מאוד קשוח", סיפר. "שבוע שעבר ישבתי במשרד וסגרתי את הדלת כי התחלתי לבכות. אמא סיפרה לי ששרפו להם את המכוניות ושהילדים שלה בני 7 ו-8 התחילו לעשות פיפי במיטה. איך אפשר להתמודד עם זה? תחשבו שאלה הילדים שלכם ומשם תתקדמו".
לדבריו, לצד הנזק הישיר שנגרם לעסקים ולרכוש, המדינה אינה מעניקה כיום מענה מספק למי שנפגע מהתופעה ומוצא את עצמו גם ללא כיסוי ביטוחי. רוטברג הציע כי חברת הביטוח הממשלתית "ענבל" תיכנס לתמונה במקרים שבהם חברות הביטוח הפרטיות מחליטות להסיר כיסוי בגין נזק בזדון.
"הפתרון המהיר הוא לא לזרוק את זה לאיזושהי רשות כמו רשות המסים או אחרת, שמוצפות בעבודה ברמות בלתי נתפסות", אמר. "הפתרון הטוב ביותר לדעתי הוא דרך ענבל. ברגע שחברת ביטוח רוצה להחריג בן אדם, בצדק או שלא בצדק, מנזק בזדון - הכיסוי צריך להמשיך, וחברת הביטוח הממשלתית צריכה להיכנס לנעליה. זה הפתרון המהיר".
רוטברג ציין כי מדובר בדיון השלישי שמקיימת ועדת הכלכלה בנושא וטען כי המדינה אינה יכולה להמשיך לעמוד מנגד. לדבריו, ניתן להבין את חברות הביטוח שמסרבות לבטח נזקים שהפכו כמעט לוודאיים, אך כאשר מדובר בכשל משילות מתמשך, האחריות צריכה לעבור למדינה. "אם יש נזק בזדון וחברת הביטוח רוצה לבטל את הכיסוי של אדם שניזוק, חברת הביטוח הממשלתית צריכה לתת לו את הכיסוי שחברת הביטוח הפרטית לא מוכנה לתת", אמר.
לדבריו, מדובר במכת מדינה של ממש. "לפי מבקר המדינה, 87% מהקבלנים משלמים פרוטקשן כדי שלא ישרפו להם את האתרים", ציין. הוא הזכיר כדוגמה את שריפת האוטובוסים של קבוצת סגל בצפון ואמר כי מדובר באירועים שממחישים את חוסר האונים של בעלי העסקים. "אי אפשר להפקיר את האנשים שלא מוכנים להיסחט על ידי עבריינים לגורלם", הוסיף.
רוטברג הדגיש כי מאחורי הנתונים והמספרים מסתתרות משפחות שלמות שנפגעות מהמצב. לדבריו, משפחות רבות מגיעות למצב של חוסר תפקוד מלא לאחר הצתת רכבים, בתים ועסקים, בעוד הילדים חיים בפחד מתמיד. "לא מספיק שהמדינה חיה בטראומה כתוצאה ממלחמה בלתי פוסקת", אמר. "ילדים צריכים לחיות עם זה שיכולים לזרוק להם בקבוק תבערה הביתה? זה לא מתקבל על הדעת".
במהלך הדיון התייחס גם יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, לניסיונות למצוא פתרון ממשלתי לסוגיה. לדבריו, בשיחות שקיים עם גורמים בכירים במשרד האוצר עלתה אפשרות של מתן שיפוי באמצעות מס רכוש. "דיברתי עם בכירים באוצר, ומה שנאמר הוא שהפתרון שהסתמן נכון לפעם האחרונה הוא שדרך מס רכוש ינסו לתת שיפוי", אמר.
את הפגיעה המעשית בנפגעי הפרוטקשן המחיש מושיקו סגל, שבבעלותו חברת הסעות הפועלת בצפון. סגל סיפר כי למרות שנמצא עבורו פתרון ביטוחי חלופי, מדובר במענה שאינו מאפשר לעסק להתנהל לאורך זמן. "עוד נזק אחד או שניים והסיפור שלנו נגמר", אמר. לדבריו, הוא מעסיק כ-100 עובדים, מסיע מדי יום כ-10,000 נוסעים, בהם חיילים ואנשים עם מוגבלויות, ונדרש להמשיך לעמוד בהתחייבויותיו כלפי עובדים, בנקים ולקוחות.
סגל הוסיף כי הנזקים שנגרמו לו כבר חצו את רף שני מיליון השקלים, אך לדבריו הפגיעה כבר מזמן אינה מסתכמת רק בעסק עצמו. "אני עם האף מעל המים והפה בפנים", תיאר. "אני צריך שהמדינה תעזור". לדבריו, לאחר שהרכב הפרטי שלו הוצת, חברת הביטוח סירבה לשלם לו את השיפוי בגינו, חברת השכרה סירבה להשכיר לו רכב חלופי, וכאשר ביקש לחדש את פוליסת המשכנתא שלו גילה כי גם שם הוא נתקל בקשיים. "קיבלנו הבטחה שיש פתרון", אמר. "אני רוצה לראות את זה מתממש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו