"הסתירו מאיתנו שהראש של אחי נערף, גילינו את זה כדרך אגב"

ניראל זיני ז"ל לחם בגבורה ב-7 באוקטובר בקיבוץ כפר עזה, נרצח באכזריות, וראשו נערף. משפחתו, שגילתה במקרה כי נקבר ללא ראשו לאחר שהרשויות הסתירו את המידע, מנהלת כבר למעלה משנתיים וחצי חיפוש סיזיפי אחר השרידים.

בשבוע שעבר (חמישי) חלה התפתחות מטלטלת בפרשה. בשטח הקיבוץ, בשכונת "דור צעיר" שנשרפה, נמצאה באופן מקרי עצם מגולגולת אדם, אך לאכזבת המשפחה, המכון לרפואה משפטית הודיע כי מדובר בגולגולת של מחבל. הממצא הזה הציף מחדש כמעט שלוש שנים של כאב ומאבק מול בירוקרטיה אטומה. לדברי אורי, אחיו של ניראל, מציאת הגולגולת היא הוכחה נוספת לכך שהשטח הספוג בדם לא עבר זיכוי מלא, והוא דורש מהרשויות לעשות את עבודתן - מלאכה שמאז הטבח בני המשפחה מבצעים בעצמם, ומכיסם הפרטי.

"הרגשתי שנתקעתי במשהו - וזה היה חלק מלסת"

אורי מספר בריאיון כי העצמות שאותרו לא נמצאו במסגרת חיפושים יזומים, אלא במהלך הליכה שגרתית בשטח הקיבוץ. "הגעתי להדליק נר ביום רביעי", משחזר אורי את הרגע המצמרר, "הלכתי בשביל המרכזי שבו עוברים כל הסיורים בדור הצעיר. הרגשתי שנתקעתי במשהו מתחת לרגל. כשהסתכלתי, ישר הבנתי במה מדובר. ראיתי בבירור שמדובר בחלק של לסת עליונה עם חלק מארובת האף. צילמתי, שמתי בשקית, וזה נשלח למכון לרפואה משפטית".

לדבריו, התקרית רק המחישה עד כמה השטח, גם היום, רחוק מלהיות מזוכה. הוא נותן דוגמה נוספת: אחיו, שנשאר בזירה, סרק מסביב עם חברי כיתת הכוננות והם מצאו בתוך זמן קצר טלפון נייד, שככל הנראה שייך למחבל. "זה רק מראה שאף אחד לא באמת עושה שם את העבודה", אומר אורי באכזבה.

לאחר שנמסרו העצמות שנמצאו, נתקלה המשפחה בתגובה מקוממת מצד המשטרה והצבא: דרישה להוציא את גופת יקירם מהקבר לבדיקה חוזרת "כדי להיות בטוחים שראשו חסר" - וזאת חרף קשיים הלכתיים מורכבים, חוות דעת מפורשת של פרופ' היס מהמכון לרפואה משפטית המאשרת את העריפה, ותיעודים מצולמים ברורים של ההתעללות.

מחדל החקירה: "אם אתם לא עוזרים, לפחות אל תפריעו"

בני המשפחה סוברים כי הסיבה לדרישה המוזרה היא החלטתה של "ועדת שיוכים" סודית שהתכנסה לאחר 7 באוקטובר. לפי החלטת הוועדה, שבה ישבו מנכ"לי משרדי הבריאות, הדתות והמשפטים, לצד נציגי צבא, משטרה וחברה קדישא - הוחלט שלא לעדכן משפחות של חללים אזרחים אודות חלקי גוף שהיו חסרים בעת הקבורה. נציגי המשפחות, כמובן, לא הוזמנו לוועדה הזו.

הביקורת של משפחת זיני מופנית ישירות למערכות המדינה. לדברי אורי, הרשויות לא רק שלא סייעו, אלא כאמור הסתירו מידע קריטי: "המדינה הסתירה מאיתנו את הידיעה שהראש של אחי נערף, גילינו את זה כדרך אגב. יש פה מהלכים מכוונים להסתיר מידע ממשפחות כדי שהאמון לא יתערער, להקטין את הסיפור שלנו".

כדוגמה לאזלת היד הוא מציג את המאבק על חזות התמונות. המשפחה פנתה ליחידה 105 בבקשה לחדד תמונות שצולמו חמישה ימים אחרי הטבח כדי להוכיח את העריפה, אך המשטרה טענה שאינה מסוגלת לבצע זאת. "נאלצנו לעשות את זה בעצמנו, ותוך שש שעות התמונות חודדו ברמה הכי גבוהה שיש. אין חוקרים - אנחנו החוקרים. אנחנו הפכנו למשפחה חוקרת".

"אם אני אפתח את הפה - המדינה תרעד"

אורי טוען כי בשל ההתעקשות להתחבא מאחורי חוות הדעת הראשוניות של המכון הפתולוגי, לא נאסף מודיעין בזמן אמת בתוך רצועת עזה כדי לאתר את הראש, וגם כיום, חיילים שנתקלים בגולגולות ברצועה עוברים לידן בדרך אגב. "אומרים לנו 'אין מודיעין בעזה' - איך יהיה מודיעין? המידע לא יצא משום מקום. זה ביצה ותרנגולת - אין מודיעין, אבל גם לא חיפשתם. המשטרה לא עזרה לנו בשום שלב, נהפוך הוא. הייתי מצפה שאם אתם לא עוזרים לנו - לפחות אל תפריעו".

אורי אינו חוסך במילים כשהוא נשאל על המסר אותו הוא רוצה להעביר למקבלי ההחלטות. לדבריו, כלל מקבלי ההחלטות, בכל גוף, ובכל מקום גם המערכת הפוליטית, מכירים את הנושא מצוין, ולמרות זאת המשפחה עדיין לבדה. "שיתחילו לעבוד, כי זה הולך להתפוצץ לכולם בפרצוף. מאפריל 2024, בעל כורחנו נהפכנו למשפחה חוקרת, כי אף גורם אחר לא עושה את זה. לא מביאים לנו פיצוי בהתאם, אפילו את החפירות אנחנו מממנים בעצמנו – זה לא הגיוני בשום צורה. אני מצפה שיגיע תיקון עמוק, ולא פלסטר, כדי שעבור הדורות הבאים באמת יהיה פה אמון מינימלי. אם אני אפתח את הפה על כל מה שקרה פה, המדינה תרעד. אנחנו צריכים שיראו שאכפת להם, ושפחות יתעסקו בפוליטיקה זולה".

הגבורה של ניראל: "דמות להערצה"

גבורתו של ניראל ב-7 באוקטובר, כשניסה להציל את חברתו ניב רביב ז"ל שנרצחה אף היא באותו בוקר, חקוקה לעד בסיפורי כפר עזה. ניראל היה עתיד להציע ב-10 באוקטובר לבת זוגו הצעת נישואין, בתאריך בו הוא נהג לערוך מאז 2015 סעודת הודיה, על כך שנשאר בחיים למרות פציעה אנושה בפעילות מבצעית בחברון בהיותו קצין בגבעתי.

בשעה 10:04 שלח לבני משפחתו את ההודעה האחרונה: "אעדכן, הם פה. אני מניח את הפלאפון, תתפללו", בעודו אוחז סכין ביד אחת ומחזיק את דלת הממ"ד בשנייה. ניראל ניסה להימלט מהבית הבוער כדי למשוך את אש המחבלים אליו בתקווה שניב תשרוד, אך לבסוף שניהם נרצחו בתופת.

אך זו לא הייתה הפעם הראשונה בה ניראל הפגין גבורה. ביום האסון בנחל צפית, בו נספו 10 נערים ונערות, ניראל היה מפקד גזרה. הוא קפץ למים כדי לוודא שאף גופה לא תיסחף ותיעלם. "הוא היה 24 שעות רצוף בתוך המים, כדי לוודא שאף גופה לא תעבור לידו ולא תפוספס", מספר אורי.

לדבריו, כפי שניראל פעל בנחל הסוער, כך גם הם יפעלו עד שהמעגל ייסגר. "ניראל היה דמות להערצה, אדם שידע לעשות את הבלתי אפשרי. אם הוא עשה את זה בשביל אנשים אחרים, אנחנו נעשה את זה בשבילו. אם צריך להפוך את כל האדמה של המדינה, אנחנו נהפוך אותה. שיהיה ברור - אנחנו לא נעצור".