"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אומרים שהיה פה שמח: כך נראו חגיגות חג השבועות לפני קום המדינה

לרגל חג השבועות, ארכיון הצילומים של קרן קיימת לישראל חושף סדרת צילומים נדירים שצולמו לפני הקמת המדינה • "הם מאפשרים לנו להציץ אל הרגעים שבהם נבנתה התרבות הישראלית עוד לפני שקמה המדינה" • התמונות צולמו בין היתר בגבע, בירושלים וברמת יוחנן

,עודכן
0השמעה
סדרת צילומים נדירה חושפת את החגיגות לפני קום המדינה. צילום: יעקב רוזנר, ארכיון הצילומים של קק"ל

הרבה לפני המעדנים והגבינות, שבועות היה חג של ההתיישבות העובדת, של יבול טרי שהגיע ישר מן השדה. חג הביכורים בארץ ישראל היה אירוע יישובי של ממש: חגיגה עברית של אדמה וקהילה, שבה ילדים, חלוצים, מורים ונגנים התכנסו סביב הביכורים, השיבולים והתקווה לבנות כאן חיים חדשים.

לרגל חג השבועות, חושף ארכיון הצילומים של קרן קיימת לישראל, סדרת צילומים נדירים שצולמו כולם לפני הקמת המדינה, ומחזירים לרגע את הצופה אל ימי היישוב העברי.

ירושלים - חגיגת הבאת ביכורים לקק"ל, בחצר המוסדות בירושלים,צילום: פרים אילני, ארכיון הצילומים של קק"ל

החשיפה נעשית במסגרת מסורת שנתית של ארכיון הצילומים של קק"ל, שבכל שנה לקראת חג השבועות מוציא מן המדפים ומן הנגטיבים ההיסטוריים תמונות שטרם נראו בציבור, ומעניק להן חיים חדשים. הפעם מתמקדת החשיפה באופן שבו חגגו את חג הביכורים בארץ ישראל שלפני 1948.

בתמונות, שצולמו בין היתר בגבע, בירושלים וברמת יוחנן, נראים רגעים קטנים מתוך חג גדול: ילדים לבושים לבן צועדים בתהלוכת ביכורים, ילדות עם זרי פרחים על הראש, נערים מנגנים בכינורות מול קהל, חצרות מוסדות מקושטות בענפים ובסמלי החג, ותושבי עמק יזרעאל המתכנסים יחד לציון הבאת הביכורים.

גבע - חג הביכורים - תרפ"ו - התכנסות עובדי העמק. חג ההתיישבות העובדת,צילום: יוסף שוייג, ארכיון הצילומים של קק"ל

בצילום מקבוצת גבע משנת תרפ"ו, 1926, נראית התכנסות של עובדי העמק סביב שער חגיגי מקושט. בצילומים מירושלים משנות ה-40 נראים ילדי גנים ותלמידים משתתפים בחגיגות הבאת ביכורים לקק"ל, ובתמונה מרמת יוחנן מתועדת חגיגת ביכורים רחבת משתתפים, כשילדים נושאים אלומות שיבולים בשדה פתוח.

הצילומים אינם רק תיעוד נוסטלגי של חג. הם מספרים על התקופה שבה שבועות קיבל משמעות לאומית-ציונית לצד משמעותו המסורתית, והפך לכלי חינוכי וחברתי לחיזוק הזהות הציונית והקשר בין העם לאדמתו.

ירושלים - חג הבכורים של גני הילדים,צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

אפרת סיני, מנהלת תחום ארכיונים בקק"ל ציינה כי "הצילומים הללו מאפשרים לנו להציץ אל הרגעים שבהם נבנתה התרבות הישראלית עוד לפני שקמה המדינה. רואים בהם את ההתרגשות, את תחושת החגיגיות ואת המקום המרכזי שתפס חג השבועות בחייהם של תושבי הארץ.

כחלק ממסורת הארכיון, אנו שמחים לחשוף מדי שנה תמונות שלא נראו בעבר, ולשתף עם הציבור פרקים קטנים ומרגשים מהזיכרון החזותי של הארץ. מעבר ליופי של התמונות, יש כאן עדות לאופן שבו חג עתיק קיבל משמעות חדשה על אדמת הארץ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר