בימים האחרונים מתחוללת סערה סביב סעיפי האישום בפרשת הרצח המזעזעת של ימנו בנימין זלקה ז"ל. משפחתו מתקשה להשלים עם העובדה שהנער בן ה 15 שדקר אותו מואשם ברצח באדישות ולא ברצח בנסיבות מחמירות, בעוד יתר הנערים מואשמים בעבירות של חבלה ותקיפה ולא ברצח בצוותא.
המשפחה הפנתה את זעמה כלפי הפרקליטות, אך בפועל עיקר הכשל נמצא במקום אחר: במשטרת מחוז מרכז. קשה לומר זאת אחרת. החקירה שהתנהלה תחת פיקודו של ניצב אמיר כהן היא כישלון מהדהד.
הפרקליטות מגישה כתבי אישום על בסיס הראיות שאוספת המשטרה, ובמקרה הזה נדמה שהטעויות שבוצעו כבר בשעות הראשונות לאחר האירוע פגעו אנושות ביכולת להוכיח את העבירות החמורות ביותר.
תחילה סווג האירוע כקטטה ולא כניסיון רצח, למרות שזלקה נדקר, איבד דם רב ופונה במצב אנוש לבית החולים. החקירה הוטלה על תחנת פתח תקווה, תחנה שאין לה את המשאבים והיכולות לנהל תיק רצח מורכב כזה. רק כמעט שלושה ימים לאחר מכן, כשנקבע מותו של זלקה, הועברה החקירה ליחידה ללוחמה בפשיעה, היחידה שהייתה אמורה לטפל בפרשה מהרגע הראשון.
אלא שבשלב הזה כבר נגרם נזק משמעותי לחקירה. במשך ימים ארוכים הנערים המעורבים לא נעצרו, ובפועל, לפי כתב האישום, ניצלו את הזמן כדי לשבש חקירה, לתאם גרסאות ולהעלים ראיות. מדובר בחלון זמן קריטי שבחקירות רצח עשוי להכריע את גורל התיק כולו.
הכישלון הבולט ביותר הוא היעלמות הסכין. החוקרים לא הצליחו לאתר את כלי הרצח ואף לא הצליחו לחלץ מהחשוד המרכזי היכן הוחבא. אמנם הדוקר עצמו מתועד במצלמות ולכן מבחינתו הסכין פחות קריטית, אך עבור יתר המעורבים מדובר בראיה דרמטית.
הנערים האחרים טענו בחקירתם כי לא ידעו שחברם הגיע עם סכין, טענה שפגעה באפשרות לייחס להם עבירת רצח בצוותא. אילו הסכין הייתה נמצאת ועליה טביעות אצבע או DNA של מי מהם, ניתן היה לבסס מודעות מוקדמת ולהוביל לכתבי אישום חמורים בהרבה.
במחוז מרכז ניסו להציג הישג בכך שכל המעורבים אותרו ונעצרו, אך קשה לראות בכך הישג של ממש. למשטרה קיימים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מצלמות אבטחה ועדויות מהשטח, כך שאיתור החשודים לא היה האתגר המרכזי. האתגר האמיתי היה לעצור אותם בזמן, לפני שיוכלו לחבל בחקירה.
במקום להכיר בכשלים, לבצע תחקיר עמוק ולהפיק לקחים, מתנהל כעת קרב האשמות בין המשטרה לפרקליטות. במחוז טוענים כי המליצו להגיש סעיפי אישום חמורים יותר, בעוד שבמערכת אכיפת החוק נשמעות טענות על מחדלים חקירתיים חמורים כבר מהרגע הראשון.
בסופו של דבר, ייתכן שהפער בין תחושת הציבור לבין סעיפי האישום לא נובע מהחלטת הפרקליטות, אלא מהאופן שבו נוהלה החקירה מהשעות הראשונות של האירוע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו