"עכשיו כולם רואים איזה פרח היית": רס"ל לידור פורת הובא למנוחות

רס"ל (מיל') לידור פורת ז"ל, הובא בשעה זו למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. לידור נפל בקרב בדרום לבנון במהלך פעילות מבצעית, לאחר שכלי הנדסי של צה"ל עלה על מטען של חיזבאללה. תשעה לוחמים נוספים נפצעו בתקרית.

פורת, בן 31 בנופלו, היה לוחם בגדוד 7106 של חטיבה מרחבית 769, שנהרג לאחר שכלי הנדסי של צה״ל עלה על מטען. מעבר להיותו לוחם מסור, בלט לאורך חייו גם כתלמיד מצטיין ואדם סקרן, שאהב ידע ומחקר.

הוא למד בישיבה התיכונית בני עקיבא נווה הרצוג באשדוד ובהמשך בישיבת בית אל, ולאחר מכן פנה ללימודי הנדסת חשמל. עוד בנעוריו השתתף בתחרות “הפיזיקאים הצעירים” באוניברסיטת בן גוריון והציג עבודת מחקר בתחום הביו פיזיקה שעסקה בתכונות המכניות של מולקולת ה-DNA. חבריו מספרים כי היה משלב בין עולם התורה לעולם המדע, מתוך שאיפה מתמדת למצוינות. הוא הותיר אחריו את אביו אברהם, את אחיו הבכור נאור ואת אחותו התאומה ענבל.

נאור, אחיו של עידו: "אחי לידור. איך נפלו גיבורים. היית כל כך מסור לגזרה הצפונית מאז מלחמת שמחת תורה. היית חרוץ ואמיץ. עוד בהיותך ילד צעיר נחננת בחוכמה. מיד לאחר בר המצווה היית קורא בתורה בשמחה. כל משימה חשבת איך לעשות הכי טוב שאפשר. האחיינים כל כך אהבו אותך. התעלית למדרגה כל כך עליונה".

"התייצבת בלי לחשוב פעמיים"

נציג הצבא, סגן אלוף דורון מנחם: "משפחת פורת היקרה. ביום זה מדינה מביאה לקבורה את אחד מטובי בניה. לידור היקר, אנו עומדים כאן היום, חבריך לנשק, אנו המומים, כואבים וכבר מתגעגעים. נקראת יחד עם חבריך לגדוד להתגייס על מנת להחזיר את הביטחון לתושבים המדינה. התייצבת בלי לחשוב פעמיים".

"לידור, למדת בישיבת תורה. שירתת בגדוד 202. לאחר שחרורך ב-2019, המשכת לשירות מילואים כלוחם משמעותי. חתרת למצוינות. היית פיזיקאי מצטיין ותלמיד מצוין. תמיד אמרו מעליך שאתה הבן אדם הכי חכם בחדר".

"משפחת פורת היקרה, בשעה קשה זו, אנו מבקשים להשתתף בצערכם. אתם חלק ממשפחת הגדוד מעתה ועד עולם. נעמוד לצידכם, נחבק ונתמוך".

סמל המחלקה ששירת לצידו סיפר: "סיפרת לנו שהכרת מישהי בדיוק לטעמך. שמחנו בשבילך. איזה מלך היית. היית גיבור. לא נשכח אותך".

"ביצע כל משימה"

לסרי הוסיף: "לידור העמיק בלימוד תורה. יחד עם הערכים הטובים שספג בבית, הכל הוביל אותו לבחור באופן טבעי לשרת שירות משמעותי בחטיבת הצנחנים. ביצע כל משימה שהוטלה עליו באומץ לב ובמסירות כפי שמעידים מפקדיו וחייליו".

הרב נחשון מישיבת בית אל: "לידור שלנו. עכשיו כולם רואים איזה פרח היית. עכשיו כבר אי אפשר יותר להסתיר. לידור, גלית אחרי הישיבה התיכונית. זה לא היה פשוט ולא מובן מאליו. לא מבחינה גיאוגרפית ולא מבחינה מנטלית. בחרת בעשר אצבעות לבנות את עצמך. שעות על גבי שעות של מו"מ, בירורים, הבנה, לא לוותר. ישבת ולמדת באותה שנה שזכינו ללמוד ביחד, בגלל אילוצים, השיעור היומי הוקדם לבוקר. אתה התייצבת ולא פספסת אף שיעור כי דבקת במשימה למרות כל הקשיים". 

"גם עם המטלה שהקדוש ברוך הוא הפיל עליכם עם המחלה של אמך עליה השלום, לא ויתרת. אמרת 'אני חייב להיות עם אבא'. דבקת במשימות. 

"לידור - על מה אתה יוצא להיסכל? על מה אתה יוצא להישרף? על זה שאתה ואנחנו גרים בארץ ישראל. אסור לטשטש את זה. חיות הפרא שפה לא מוכנים לקבל את זה שנגור פה".

רב היישוב פסגות, שלמה יוסף וייצן: "לידור, כל כך קשה להיפרד ממך. 2 מידות בולטות היו לך: אמת. מתאמץ להיות נאמן לעצמך. לא היית אוהב שמעמידים פנים. והוד - תכונה מיוחדת. היית מאוד רגיש. בעיקר לאחרים. כל כך קיווינו להגיע לחתונה שלך והנה אנחנו כאן במקום לראות אותך מתחתן, לחבק אותך, לנשק אותך, אנחנו צריכים לצייר את החתונה האחרת, את ההתקרבות האחרת שלך, התקרבות לכל עם ישראל, התקרבות לקדוש ברוך הוא".

"אני כותב ובוכה"

יואל נקש, חברו הקרוב, נפרד בדמעות: "לידור אחי היקר, איפה מתחילים להספיד אותך. קמתי הבוקר עם תחושה כבדה, כאילו לקחו לי חלק מהנשמה. רק ביום שישי דיברנו, כמו תמיד. היינו מדברים כל יום, לפעמים שעות. שיחות נפש אל תוך הלילה על החיים, על לימודים, על זוגיות. אתה חיזקת אותי יותר מכולם״.

״אני כותב ובוכה, לידור. תמיד ידעתי שאם אני צריך מישהו לדבר איתו אני מתקשר אליך. הייתה לך מחשבה צלולה, מילים נכונות לעודד ולתמוך. לפני כמה ימים רקדנו יחד בדירה שלך באריאל, שמנו מוזיקה ושכחנו מהכול. דיברת על המילואים ועל הרצון לסיים כבר את הלימודים. נשארו לך רק כמה קורסים״.

נקש הזכיר גם את הקשר העמוק של לידור עם אמו ז״ל: "כמה אהבת את אמא שלך. כשהיא חלתה היית נוסע מבאר שבע לאשדוד רק כדי להיות איתה, לדאוג לה, להביא אוכל, לחזק. אחרי שהיא נפטרה אמרת לי שאתה רק רוצה עוד כמה דקות להיפרד ממנה. עכשיו אתה איתה, ואני בטוח שאתה נותן לה את החיבוק שכל כך רצית".

"אני מחכה לשיחה שלנו, לידור. בבקשה תתקשר. היה לי מוזר שלא התקשרת במוצאי שבת. לא האמנתי שקרה הנורא מכל. ידעת את הסכנה ובכל זאת התייצבת שוב ושוב למילואים, להגן על העם שכל כך אהבת. כזה היית, חבר אמיתי, תמיד שם בשביל כולם".