אלפי בני אדם התכנסו הערב בכיכר הבימה לטקס "לא ניתן להם לשכוח", לציון קרוב לאלף ימים לטבח 7 באוקטובר. הטקס, שנערך ביוזמת "מועצת אוקטובר" ובהנחיית השחקן צחי הלוי, הוגדר על ידי מארגניו כתגובה לניסיונות, לדבריהם, להשכיח ולגמד את המחדל הגדול בתולדות המדינה.
לדברי המארגנים, "יום השכחה" מתקיים על רקע תחושה כי בשנתיים האחרונות מתחולל "טבח שני - טבח הזיכרון". לדבריהם, "כאשר הנהגה מסרבת להביט במראה, מכנה את הכאב 'רעשי רקע' והופכת את האסון לתקלה טכנית - מדובר בהפקרה נוספת".
עופרי ביבס, אחותו של ירדן וקרובת משפחתם של שירי, אריאל וכפיר ז"ל, אמרה: "ראש הממשלה, שואה שנייה קרתה למשפחה שלי, קרתה לנו. הממשלה ברחה מאחריות, מחקה את האשמה, הקטינה, הכחישה והעלימה את האמת".
בנימין קוץ, תושב כפר עזה, אמר: "המשפחה שלי - חמישה אנשים, שני דורות - נרצחו כשהם חבוקים בממ"ד ביתם שהפך למלכודת מוות. רוצים שנמשיך ונשכח את גודל ההפקרה ונתייחס למחיקת משפחתי כאל תקלה".
אייבי טרואן, אחיה של שחר מתיאס ז"ל, אמר: "רותם מרגיש את אמא שלו, אחותי מתה מעליו. הוא שומע את המחבלים צוחקים וחוזרים לוודא הריגה. הגבורה של יקירינו עמדה ועומדת מול הפקרת הממשלה ובריחתה מהאמת".
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, אמר: "למה רוני שלי, 'העיניים של המדינה', ראתה הכל ולא הקשבתם לה? למה אתם עדיין כאן בזמן שהיא כבר לא? רוני לא מתה כי לא ידעו, רוני מתה כי לא הקשיבו. אם לא תיקחו אחריות, אתם לא רק אחראים למה שקרה, אתם אחראים גם למה שיקרה מחר".
רויטל מרקוביצ'י, אלמנתו של השוטר אהרון ארתור מרקוביצ'י ז"ל, אמרה: "אני חיה עם הידיעה המפרקת שהוא שכב שם פצוע ונלחם ואמר לעצמו 'עוד רגע מגיעים לעזור לנו', אבל אף אחד לא הגיע. ארתור בחר להישאר שם בידיעה שהוא לא חוזר אלינו. הוא בחר להקריב לא רק את עצמו אלא גם אותי ואת הילדים שלנו. אחריות היא לא מילה גסה. לקיחת אחריות היא ההוכחה היחידה למנהיגות אמיתית".
אסף שדה, אביו של סיון ז"ל שנהרג מפגיעת רקטה בצפון, אמר: "אנחנו חיים במלחמה כבר שנתיים, והמדינה אפילו לא מסוגלת להגיע אלינו לבית הקברות להניח נר ודגל. משפחות שכולות קיבלו דום לב ועכשיו הן מחוברות למכונת הנשמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו