"יום השחרור לא היה שמח כמו שחשבתי": איתן מור עם פרטים חדשים על השבי והחזרה הביתה

שורד השבי איתן מור הגיע אמש (רביעי) למאהל "הזיכרון והגבורה" בשדרות, שם שיתף מאות תושבים ומבקרים שבאו לשמוע את סיפורו האישי כחטוף במשך 738 ימים בשבי חמאס. מור תיאר בפני הקהל את רגעי האימה הראשונים של 7 באוקטובר, בהם נחטף על ידי מחבלי חמאס אל תוך הרצועה.

"התחילו לפוצץ אותי במכות, התחילו לחתוך לי את הגב. חשבתי שאני הולך למות", סיפר מור על ההמון העזתי שהיכה אותו. "העזתים הם אכזריים. ראיתי ילד קטן פשוט אכזרי. למי שחשב שיש שם חפים מפשע - אז אין. הכל מתחיל בחינוך שלהם והעיר הזו מתוכנתת כדי לפגוע בנו. אנחנו לאט לאט משתקמים מהמלחמות והם לא. הם בונים את עצמם מחדש וקמים בבוקר במחשבה איך נפגע ביהודים פעם נוספת".

רגעי השחרור וההישרדות

השיחה נערכה במסגרת מיזם "שבוע הזיכרון והגבורה". מור תיאר בה את המניפולציות של שוביו בימים שלפני השחרור מהשבי: "הייתי בהלם כשיצאנו כי לא האמנתי. אמרו לנו שיש מו"מ אבל לא האמנו להם. ואז העלו אותנו מהמנהרה, ראיתי את זיו ועומרי, העלו אותנו לאותה דירה, פיטמו אותנו באוכל. הביאו לנו שווארמה ושתייה, אין לי מושג מאיפה היה להם שווארמה להביא לנו. הביאו לנו פיצוחים ושוקולדים. אכלנו כמו חזירים, פשוט אכלנו מלא".

מור חשף בנוסף את המציאות הבלתי אפשרית במעמקי האדמה ואת מחיר ההישרדות הנפשי מול יום השחרור: "חשבתי שהיום בו אצא יהיה היום השמח בחיי, אבל הוא לא היה כמו שתכננתי, כי שנתיים חסמנו את הרגש", הסביר. "זה היה נחוץ, כי במנהרה, אם היינו חושבים על המשפחה לא היינו מצליחים להתמודד. אז עדיף לא לחשוב על המשפחה, על החברים, על הכלבה, אלא להתרכז ברגע".

מיזם ארצי של זיכרון וגבורה

דבריו של מור נאמרו כחלק ממיזם ארצי רחב של משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, הרשות לזהות לאומית יהודית, ארגון "זהות" והחברה למתנ"סים. המיזם כולל כ-90 מתחמי "זיכרון וגבורה" מאילת ועד קריית שמונה, ומבקש להפוך את יום הזיכרון למפגש חי וערכי עם סיפורי הלוחמים והשורדים.

אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, התייחסה למיזם ואמרה כי "בשבוע הגבורה אנו מתחברים מקרוב אל מגש הכסף שעל גביו ניתנה לנו, וניתנת לנו בכל יום מחדש, מדינתנו וארצנו, שלומנו ובטחוננו". לדבריה, מגש הכסף "מורכב מרבבות גיבורים, שסיפורי חייהם ומותם, ערכיהם הנעלים ותעוזתם, הם מורשת מופלאה שעלינו ללמוד להכיר מקרוב".

עוד ציינה כי מתחמי "הזיכרון והגבורה" מבקשים לייצר חיבור בין הכאב הלאומי לבין המחויבות להמשיך בדרכם של הנופלים. "המתחמים מאפשרים את החיבור המתבקש בין כאב האובדן והחיבוק הלאומי למשפחות, לבין החיבור למורשתם של הנופלים והמחויבות להמשיך בדרכם", הוסיפה.

ניר אורבך, ראש הרשות לזהות לאומית יהודית, אמר כי "מדור לדור מתגלה הגבורה הישראלית של לוחמינו", והדגיש כי הגבורה שהתגלתה לאורך שנות המדינה, וביתר שאת בשנים האחרונות, אינה רק אירוע היסטורי אלא ביטוי לזהות עמוקה. לדבריו, "השבוע הזה הוא הזדמנות לעורר תחושת שייכות ואחריות, ולהבטיח כי זיכרון הנופלים הגיבורים יהיה שזור תמיד בסיפור הזהות הלאומי שלנו".