"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
תושב הצפון ביקש מבג"ץ להורות על פינוי מיידי - העליון: זו החלטה של הממשלה
בעתירה נכתב כי תושבי קו העימות חשופים לאיום מתמשך, כאשר זמן ההתרעה במקרים מסוימים עומד על "0 שניות" • למרות פסק הדין, השופטים בחרו להדגיש כי דחיית העתירה אינה מבטאת זלזול במצבם של תושבי הצפון
זירת הפגיעה במשגב עם. צילום: דוברות המשטרה

תושב הצפון ביקש מבג"ץ להורות על פינוי מיידי - העליון: זו החלטה של הממשלה

בעתירה נכתב כי תושבי קו העימות חשופים לאיום מתמשך, כאשר זמן ההתרעה במקרים מסוימים עומד על "0 שניות" • למרות פסק הדין, השופטים בחרו להדגיש כי דחיית העתירה אינה מבטאת זלזול במצבם של תושבי הצפון

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בצל הלחימה בצפון והחשש המתמשך לחיי התושבים, ביקש אזרח אחד מבית המשפט העליון להורות למדינה לפנות מיידית את יישובי קו העימות. בתגובה, השופטים דחו את העתירה על הסף וקבעו כי ההכרעה האם לפנות אוכלוסייה בזמן מלחמה מצויה בליבת שיקול הדעת של הממשלה ולא של בית המשפט.

תיעודים מ פגיעה בקריית שמונה - מבלי שהופעלה אזעקה // מצלמות אבטחה

על פי העתירה שהגיש אורי בכור, מאז הצטרפות חיזבאללה ללחימה במסגרת מבצע "שאגת הארי", נחשפים תושבי קו העימות לאיום מתמשך, כאשר זמן ההתרעה במקרים מסוימים עומד על "0 שניות".

העותר טען כי רבים מהתושבים שנותרו במקום אינם יכולים להתפנות מסיבות כלכליות, ולכן על המדינה להציע פתרון בדמות פינוי מסודר ופיצוי מתאים עד להסרת האיום או הקמת מערך הגנה אפקטיבי. עוד נטען כי אי יישום החלטת ממשלה 1786, שנועדה לקדם מענה ושיקום לצפון, מחמיר את הסיכון ומצדיק התערבות שיפוטית חריגה.

מנגד, המדינה הבהירה בתגובתה כי שאלת הפינוי נבחנה על ידי גורמי הביטחון והדרג המדיני, וכי המסקנה המקצועית היא שאין צורך מבצעי בפינוי התושבים. לפי ההודעה שהוגשה לבית המשפט, צה"ל "לא מצא צורך ביטחוני או מבצעי לפינוי הישובים" והעריך כי ניתן להגן על התושבים גם אם יישארו בבתיהם, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.

עוד צוין כי נעשים מאמצים מתמשכים לשיפור המיגון, לרבות הצבת מיגוניות, הארכת זמני התגוננות והמשך קידום פרויקט "מגן הצפון" גם במהלך הלחימה. העותר חלק על עמדה זו וטען כי לא ניתן להבטיח את ביטחונם של התושבים נוכח הקרבה לגבול והיקף הירי, אך בית המשפט לא קיבל את טענותיו.

בפסק הדין קבע השופט יחיאל כשר, בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף ורות רונן, כי העתירה דינה להידחות על הסף. לדבריו, שאלת פינוי יישובים בזמן לחימה היא "שאלה הרת גורל המצויה בליבת שיקול הדעת של הממשלה", הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט הכלכלי והתקציבי.

עוד הודגש כי שיקול הדעת של הממשלה בתחומים אלה רחב במיוחד, ובית המשפט יתערב בו רק במקרים חריגים ביותר.
השופטים ציינו כי ההחלטה שלא לפנות את היישובים התקבלה על בסיס הערכות מצב של גורמי המקצוע, שהוצגו לדרג המדיני, וכי לא הונחה בעתירה תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה התערבות.

"אין בעמדתו זו, כשלעצמה, כדי להניח בסיס עובדתי ומשפטי להתערבות מרחיקת לכת מהסוג המבוקש", נכתב. גם הטענה החלופית של העותר, שלפיה המדינה אינה מיישמת כראוי את החלטת הממשלה, נדחתה לאחר שנקבע כי היא נטענה באופן כוללני וללא תשתית עובדתית מספקת.

עם זאת, בית המשפט בחר להדגיש כי דחיית העתירה אינה מבטאת זלזול במצבם של תושבי הצפון. בפסק הדין נכתב כי "ליבנו עם מי שבכוח עמידתם ובנחישותם שומרים על כל חלקי המולדת", והובהר כי האחריות לבחון את המדיניות ולהתאימה למציאות הביטחונית נותרת בידי מקבלי ההחלטות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו