הלקח החשוב שנלמד בקריית שמונה: התנתקות מהליכוד היא צו השעה

ייתכן שראש העיר קריית שמונה לא יודע, אבל היתה לי הזכות לנסח לו את סיסמת הבחירות לראשות העיר. זה היה ב-2023, לפני שהעולם התהפך, והוא עמד לסיים קדנציה ראשונה כראש עיר. עבדתי בצוות קטן שבנה עבורו את הקמפיין, אחרי שלמדנו את הנעשה בפוליטיקה המקומית. קריית שמונה, העיר הרחוקה, המאוימת, שמתקשה לשמור על צעיריה בתוכה, היתה שרויה במאבק פנימי עמוק ומהותי, בו היה למועמד שלנו חלק חשוב.

מנהלת הקמפיין הכירה לנו את המועמד: אביחי שטרן, ראש העיר המכהן. צעיר נחוש שבא לשנות דברים ולהזיז גבינות. הוא הגיע ב-2018 לעיר בחובות, במאזן שלילי, נתמכת מדינה ומתקשה להחזיק את עצמה. שטרן לא האמין בגישה של קבצנות אל מול המדינה והגדלת הכנסות בעזרת חולשה. הוא איזן את התקציב, מהלך לא נעים עבור התושבים כמובן, לפחות בהתחלה. הוא הביא תעשיות נוספות לעיר ופעל לבנות תכניות פיתוח מרחיקות לכת. את התוצאות העיקריות, הוא האמין, עוד יראו בקדנציה הבאה, בה יהיה ניתן לקצור את מה שזרע.

מולו התמודד נציג הליכוד אלי זפרני, נציג השיטה הישנה. מקורב היטב לשלטון ובידיו בעיקר ההבטחה המפתה לתקציבים וסיוע מאלה שהכח בידיהם. כאופוזיציה לשטרן הוא השתדל למנוע מהלכים ולעצור את ההתקדמות, כשאת הקיפאון החלקי שהצליח ליצור, הפיל על ראש העיר. תושבי קריית שמונה עמדו בפני צומת משמעותי: להיות עיר שמתקדמת בעזרת עצמאות ובנייה, או בעזרת נזקקות וקשרים לליכוד.

שטרן, האמיץ יש לומר, ביקש להעמיד את התושבים בגלוי אל מול הבחירה הזאת. בהתאם לבקשתו ניסחתי את הסלוגן: "אומרים כן לעיר חזקה". למצביעיו קרא שטרן "אנשי הכן" ולאופוזיציה הלעומתית "אנשי הלא". קריית שמונה עיר ליכודית, אך שטרן לא חשש. הוא ידע שאת זה רוצים תושבי העיר, כמחצית מהם מצביעי ליכוד: עיר חזקה.

בעיצומו של הקמפיין פרצה המלחמה וקריית שמונה היתה לעיר רפאים. באחד מסבבי המילואים שלי שירתתי בגזרה הפונה ללבנון ועברתי שוב ושוב בעיר הריקה, רצופה בשלטים עליהם המשפט שניסחתי. מציאות אירונית. תושבי העיר לא יכולים כעת לומר כן לעיר חזקה, משום שהם מפונים הרחק אל המרכז. שטרן עלה אז לכותרות הרבה יותר משניתן היה לצפות כשהתחלנו את הקמפיין, בנסיבות שאיש לא רצה בהן. אך הוא המשיך לדרוש את אותו הדבר. לא הנשמה, אלא כלים כדי להתחיל בעיר מחדש.

בסרטון ויראלי מיום הבחירות בעיר, בפברואר 2025, התהלכה מירי רגב לצד אלי זפרני ברחובות העיר. הרחובות היו ריקים וחשוכים ורגב האשימה בכך את ראש העיר המכהן שטרן. תושב העיר צעק לעברה "זה בגללך!" והמועמד זפרני גירש אותו בקריאות "לך יא שמאלן". ובכן, השמאלן מקריית שמונה ניצח ושטרן נבחר שוב לראשות העיר. אבל זפרני והליכוד יודעים לנקום.

בעקבות פוסט של נפתלי בנט התפרסמה "שיטת זפרני", בה בכירי הליכוד סוגרים את הדלת כליל על מצביעיהם מקריית שמונה. מינימום סיוע ותקציבים, מינימום שיקום. עונש למי שמצביע נגד הליכוד. יש בעיר כאלה שזה שכנע אותם, אך יש כאלה שלמדו דברים חדשים על מפלגת השלטון.

הדבר האחרון שצריך להרגיש למול הסיפור הזה, הוא ייאוש. תושבי קריית שמונה העזו לפני שנה לקחת את גורלם בידם, מחוץ לידיה של הליכוד. על קריית שמונה ועל ישראל כולה חייבת להיות תחרות. האופוזיציה הישראלית צריכה להימצא איפה שהליכוד איננו וכפי שהוכח בבחירות המקומיות, לא ניתן יהיה להמשיך לדרוך על תושבי הפריפריה לנצח. כשתושבי העיר יתחילו לנדוד גם ממושבם הפוליטי, אפשר להיות בטוחים שגם בליכוד יתעוררו.