בני משפחת גרשוביץ' מובאים למנוחות: "ברגע אחד איבדנו את כולכם"

אסון הפגיעה הישירה בּבניין בחיפה: בשעה זו מובאים למנוחות בבית העלמין שדה יהושע, בְּשער ברוש, שלושת בני המשפחה שנרצחו מפגיעת הטיל האיראני שלשום בחיפה.
השלושה: ולדימיר גרשוביץ', לנה אוסטרובסקי, וּבנם דימה גרשוביץ׳, זכרם לברכה. לאחר הפגיעה הישירה בבניין הם נלכדו מתחת להריסות וחולצו אחרי שעות רבות של חיפושים שכללו עשרות אנשי כוחות חילוץ והצלה. איתם נלכדה וחולצה גם כן ללא רוח חיים לוּסִיל גִ'יל בת הזוג של דימה שהגיעה לארץ מהפיליפינים.

המשפחה ביקשה למסור עם פרסום שמותיהם: "משפחה של אנשים אהובים עם לב זהב. תמיד היו אדיבים ונעימים לכל מי שפגשו, אהבו את החיים, אהבו תרבות ואהבו טיולים. הם השאירו חותם של אור בכל מקום שהלכו אליו ובכל אדם שפגשו. אנחנו המשפחה שבורי לב. לאבד אותם זאת טרגדיה איומה. לא רק לנו, אלא לכל מי שהכירו. הם יחסרו לנו מאוד".

השר זאב אלקין ספד לבני המשפחה: "העיר חיפה ליוותה את משפחת גרשוביץ’ בדרכם האחרונה. זה רגע כואב וקשה מנשוא. שלושה בני משפחה, אב, אם ובנם, שנלקחו ברגע אחד באסון טרגי. משפחה שעלתה לארץ בשנות ה־90, בנתה כאן חיים מתוך מאמץ, התמדה ואהבה, והפכה לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית".

"סיפורם הוא סיפורה של עלייה, של השתלבות ושל הצלחה. האם הייתה מורה מוערכת, שהותירה חותם עמוק בתלמידיה. הבן, דימה, נחשב לאדם מבריק במיוחד דובר שפות רבות, בוגר הטכניון ובעל יכולות יוצאות דופן.

אך מעבר להישגים, בלט הקשר המשפחתי החזק: ברגע האמת בחר להישאר לצד הוריו ולא לעזוב אותם, עד הסוף. זהו סיפור של ערכים, מסירות ואהבה. המלחמה גובה מחירים כבדים, והמשפחה הזו היא עדות כואבת לכך. מדינת ישראל מחבקת את זכרם ומתחייבת לזכור. יהי זכרם ברוך".

"בעל לב רחב"

שלומי, מנכ"ל החברה שבה עבד דימה, ספד לו: "דמיטרי גרשוביץ’, דימה, ומשפחתו היקרה, נרצחו מפגיעת טיל איראני בדירתם בחיפה במהלך חג הפסח. דימה עלה ארצה עם הוריו בגיל שבע, ומיד בלט כמחונן. הוא שירת ביחידת 8200 כקצין מצטיין, ובהמשך היה לאיש תוכנה מבריק ומוערך. לפני כעשור הצטרף לחברת JFrog והיה מהעובדים הראשונים. הוא ליווה, חנך והשפיע על דורות של עובדים, והיה מוכר כאדם מסור, חרוץ ובעל לב רחב. לפני כארבע שנים הכיר את לוסיל, אהבת חייו, שעברה בעקבותיו לישראל. יחד חלמו להקים בית ומשפחה חלום שנגדע באכזריות".

"ביום האסון הגיעו דימה ולוסיל מהרצליה כדי ללוות את אביו מבית החולים. כך היה דימה בן מסור, קשור להוריו, תומך ואוהב. גם ברגעים האחרונים בחר להישאר לצידם. אך מעבר להישגים, מה שייזכר הוא האדם: העיניים הכחולות, החיוך הביישני, הצניעות, הענווה, טוב הלב והיכולת להאיר כל מי שסביבו".

"אם היית עומד כאן, היית נבוך, מחייך בשקט ומסיט את השיחה לאחרים. היית מבקש לדבר על המשפחה שלך כי הם, מבחינתך, היו הכל. דימה, תודה על הדרך, על הנתינה ועל מי שהיית. נקטפת מאיתנו מוקדם מדי, והשארת חור בלב רגש שאין לו שם״.

"המורה והאגדה"

"אלנוצ'קה שלנו, המורה והאגדה", ספדה לאם המשפחה קולגה מבית הספר בו לימדה, "מורתינו האצילית עם העיניים הצוחקות. אנחנו לא מאמינים שאת לא פה עכשיו. לפני רגע חייכת אלינו את החיוך הכובש שלך. זה לא משנה איזה יום עמוס היה לנו בבית ספר, תמיד נהיה לנו טוב יותר ששמענו אותך. לנוצ'קה שלנו, איך נפרדים אחרי חדשות נוראיות שכאלה?".

אהרון מבית הספר ניסן נתיב אמר: "לנה אהובה, ברגעים אלו צופים מרחוק בלוויה שלך תלמידים רבים שהיו שלך. צופים וכואבים. לא בגלל שהיית מורה לפיתוח קול אלא כי באמת באמת לימדת אהבה. לימדת קודם כל דרך אהבה למשפחה שלך, אבל משם היתה גם אהבה לתלמידים, שכל אחד מהם הרגיש שאת אוהבת אותו במיוחד".

"זאת טרגדיה"

קרובת משפחה ספדה בצער גדול: "פתאום ברגע אחד איבדנו את כולכם. זאת טרגדיה. היו עוד כל כך הרבה דברים שתכננתם, שרציתם לחוות ולעשות, שציפיתם לקראתם. אהבתם את החיים ונהניתם מהם, הלכתם לרקוד, ביליתם עם חברים, נהניתם מפסטיבלי קולנוע ומוזיקה,
טיילתם ברחבי העולם, ומכל מקום הבאתם מזכרת".

"הבית שלכם היה מלא באומנות מרחבי העולם.
כל בילוי אתכם היה מלווה בשיחה מעניינת,
כנות עמוקה ותמיכה פשוטה. גם ברגעים קשים הצלחתם להישאר יציבים ולהרגיע. האהבה שלכם אחד כלפי השני הייתה מפיצה אור סביבכם. טוב ליבכם ניכר בכל שיחה, נדיבותכם בכל מעשה וצניעותכם בכל מחמאה".

"אתם בליבנו תמיד, ברגעים הגדולים וברגעים הקטנים, בשטרודל תפוחים ומשחקי מחשב ושח,
בזיכרונות ילדות וגם בגרות. זכינו לשמוח איתכם וגם לכאוב. ההתנהלות הסבלנית של בני המשפחה הייתה השראה ומושא להערכה עמוקה.

'כבובה' היה תלמיד מצטיין ועשה הכול בצורה מדוקדקת ומושלמת. כשהתחתן עם לנה זה היה הדבר הטבעי בעולם, שילוב מושלם של שני אנשים עם לב אחד. כשדימה סיפר לנו על אוסיל,
ליבנו התמלא בשמחה. האהבה שלהם הייתה יפה ומלאת רוך. הם התרגשו מיצירת הבית המשותף שלהם, מבניית חיי משפחה ומאהבת ילדים לעולם.

"שתי הסבתות של דימה, שנמצאות ביחד בבית האבות, חוות כאב שלא ניתן לתאר אותו במילים.
אתם תחסרו לנו עמוקות. אוהבים אתכם עכשיו ותמיד. המשפחה שלכם״.