מטרגדיה - לכלי ניגוח: אין לכם מושג? פשוט שתקו

היום התעוררנו לבשורה כואבת:שושנה סטרוק, בתה של שרת ההתיישבות אורית סטרוק, נמצאה ללא רוח חייםבמושב אמירים בצפון בו היא גרה. בת 34 היתה במותה. האוויר מילא את הריאות בשאיפה מהירה ואז עצר בהן, קפא. כמה כאב.

כל מי שאפילו קצת מקורב לנוגעים בדבר, או שעקב אחר הסיפור בשנים האחרונות, הזדעזע עמוקות ממותה. חלקם התאושש מהתדהמה מהר מאוד באופן מפתיע, התרומם מהאדמה כמו נחיל ארבה והחל לזמזם שמועות איומות. העובדה שגופתה עדיין לא התקררה לא מנעה מאותן נשמות טובות לשפוך את דעתם ברשתות החברתיות. הם אפילו לא היו צריכים לעצור בשביל לקחת תנופה, בטח לא בשביל לחשוב על ההשלכות של המילים האיומות שלהם. הם היו מוכנים עם ההאשמות הכי נוראיות שניתן לדמיין.

האוויר, שעדיין קפוא בריאות, הופך להיות עכור כשגוללים בפיד הנורא, מלא בהאשמות ללא בסיס, בקריאות להוקעה, להעמדה לדין, ברמיזות ששונה נרצחה בניסיון להשתיק את סיפורה ו"להציל את הקואליציה" (כמה מופרעים אנשים יכולים להיות?!) בניצול מחפיר, מביש, של הטרגדיה האיומה הזו לניגוח פוליטי, רק כי הכותב לא מגיע מהמחנה של השרה סטרוק. כמה גועל, כמה חוסר לב.

מי שנפגעה יותר מכל כשיצאה שושנה ז"ל עם הסיפור שלה לתקשורת, היתה אמה, אורית. היא היתה יכולה לפתור את העניין בקלות ולהטיל את האשמה על הקשיים הנפשיים של בתה, אך לא. היא מחלה על כבודה ועמדה לצדה. כמה כוחות צריך בשביל לעשות דבר כזה. אני לא מבקשת שתעשו את אותו הדבר, אבל לפחות תשאירו מקום לספק סביר לפני שאתם חורצים דין בהסתמך על כלום ושום דבר.

אני מדמיינת את אורית, אותה אני מכירה ואוהבת כבר חצי יובל, בשעה הכי נוראה שיש, שקועה באבל בלתי נסבל, בכאב שלא מאפשר לנשום, שבנוסף לברור מאיליו, צריכה עכשיו גם להתמודד עם האכזריות הפופוליסטית הזו.

אני מבקשת מעומק הלב: פשוט שתקו. תנו למשפחה להתאבל. גם אם אתם מאמינים ששושנה נפגעה. גם אם אתם מתנגדים פוליטית לדרכה של אמה. היו אנושיים באופן הבסיסי ביותר אל מול טרגדיה כל כך איומה. כי באמת באמת - אין לכם מושג.

יהי זכרה ברוך.