"אתה יוצא מהממ"ד - ואין בית, זו חורבה"

חאלד גריפאת, אבא ל-7 ילדים, שהה הלילה (בין חמישי לשישי) עם ילדיו במרחב המוגן בביתם שבזרזיר כששמע פיצוץ מחריש אוזניים. "מיד אחריו הכל התחיל לעוף בבית", הוא מספר בשיחה עם "היום", "זכוכיות התנפצו והילדים קיבלו מכות ברגליים". הוא נזכר ברגעי האימה שאחרי הפיצוץ: "את המראה הזה אני לא אשכח בחיים - אשתי דיממה בגב. הצלחתי למצוא את הטלפון ולהדליק את הפנס. היא חיפשה את הילדים וצעקה. הילדים צעקו, זה היה מראה קשה".

עד מהרה הבין חאלד כי טיל ששוגר מאיראן נפל בצמוד לבית, וגרם לנזק עצום: "הקירות בצד הבית קרסו, הרהיטים עפו באוויר, הכל התהפך, הבית נהרס לגמרי. ברוך השם שהיינו בממ״ד, אם לא היינו שם זה היה נגמר אחרת".

"בהתחלה לא הבנתי שהפיצוץ היה ממש כאן", הוא אמר. "רק אחרי דקה התחלתי לעכל. בתוך הממ"ד נהיה חושך, החשמל נפל מיד. השכנים הגיעו אחרי כמה דקות - כל השכונה נפגעה וכל אחד היה סגור בממ״ד עם הפחד שלו". כשהגיעו כוחות ההצלה, אשתו של גריפאת פונתה לבית החולים במצב בינוני עם רסיסים בגב ונותרה מאושפזת, ואת הילדים לקחו לבתי חולים לבדיקה שלאחריה שוחררו.

מוחמד, מהבית השכן, סיפר: "לפני הבום הגדול, שמעתי את הטיל נוחת בשריקה. אחרי שהסתיים יצאנו מהממד, אני יוצא - ורואה שהכל אבק. הילדים רעדו, כשהבנתי את הנזק הגדול, המשפחה של אשתי לקחה אותנו לבית חולים".

עומאר, תושב השכונה, סיפר: "שמעתי את הטיל עובר מעל הבתים, הוא לא בא מלמעלה. שמעתי את הפיצוץ החזק, כשהיינו במקלט בבית. ברגע אחד פתאום הכל רעד. אם הטיל היה נופל עוד 10 מטר הצידה - זה היה נגמר אחרת, היה כאן מזל גדול".

הפגיעה הסתיימה בפציעתם של יותר מ-70 אנשים - רובם פונו לקבלת טיפול רפואי במצב קל ושוחררו הבוקר - ובנזק לכ-300 בתים באזור.

"הממ"ד הציל את הילדים שלי", אומר חאלד ומצביע לעבר חדר השינה ההרוס, "לכאן אנחנו נכנסים בזמן אזעקות. הילדים נכנסו לממ״ד מיד כשהייתה ההתראה, הם כבר יודעים לרוץ לשם. זה בית חדש ולכן יש בו ממ״ד וזה המזל שלנו - יש כאן גם הרבה בתים בלי".

"אתם רואים מה נשאר מהבית, הכל הרוס", הוא אומר בכאב. "בבוקר אתה מסתכל סביב ואין בית. אמרו לי שאי אפשר לגור פה יותר, בגלל פגיעה בעמודים ובתקרה. אתם אומרים בית, אבל זה כבר לא בית. זו חורבה".