"זו שליחות לאומית": הרפתנים שחולבים תחת אש

בזמן שחלקם במילואים והשאר תחת מטחים בלתי פוסקים, רפתני הצפון מסרבים לנטוש את המשקים: "זה לא רק חקלאות" • כעת, הם נאלצים להילחם בחזית נוספת – נגד הרפורמה שמאיימת לסגור מאות רפתות

דרור קורלנדר, רפת קורלנדר, בית הלל. צילום: אודי אלדרוטי

בזמן שישראל מתמודדת עם מערכה צבאית מול איראן שעלולה להמשיך ולהסלים, ובצפון נשמעים כמעט ללא הפסקה יירוטים ואזעקות בעקבות ירי חיזבאללה מלבנון, מציאות החיים של רפתני הגולן והגליל נראית כמעט בלתי נתפסת.

יירוטים בשמי חיפה // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

גם כשקולות הנפץ ברקע הפכו לשגרה, העבודה ברפתות אינה נעצרת לרגע - מלחמה או לא מלחמה, הפרות צריכות להיחלב, החלב צריך להיאסף, והמשקים ממשיכים לפעול.

ענף החלב הישראלי נשען על כ-600 רפתנים, הפזורים ברחבי הארץ, רבים מהם דווקא באזורי הגבול. למרות המציאות הביטחונית הקשה, הרפתנים ממשיכים לייצר באופן שוטף חלב למחלבות, ובכך מבטיחים את המשך אספקת החלב והמוצרים הבסיסיים לציבור בישראל גם בימי מלחמה.

אלא שבימים אלה, חלק גדול מהרפתנים מגויסים לשירות מילואים. מי שנותרים במשקים הם בני משפחה, עובדים ולעיתים גם בני דור מבוגר שנאלצים להפעיל את הרפתות כמעט לבדם. תחת אזעקות ושיגורים הם ממשיכים לחלוב, להאכיל, לטפל בפרות ולתחזק את הרפתות, כדי לשמור על רציפות הייצור. במציאות הזו, העבודה ברפת הפכה כמעט להגדרה מילולית של “חליבה תחת אש".

סרג׳יו פישלים, רפת כפר חרוב, צילום: אודי אלדרוטי

סרג'יו פישלים, רפתן מקיבוץ כפר חרוב שברמת הגולן, מתאר מציאות של הישרדות יומיומית: "אנחנו חיים בין אזעקה לאזעקה. יש חרדה עמוקה שמשפיעה עלינו וגם על בעלי החיים, אבל העבודה ברפת לא עוצרת לדקה. הפרות לא יודעות מלחמה, והמשקים לא יכולים להרשות לעצמם להפסיק – כל עצירה בייצור היא פגיעה ישירה באספקת החלב לבתים בישראל".

עבור פישלים, ההישארות על האדמה היא הצהרה: "באנו לגולן כדי להתיישב ולייצר. זה הבית שלנו, ואף איום לא יעקור אותנו. אנחנו בדריכות שיא, אבל אין שום מחשבה להעתיק את הרפת".

דרור קורלנדר, רפת קורלנדר, בית הלל, צילום: אודי אלדרוטי

חליבה בקסדה ושכפ"ץ

גם במושב בית הלל שבגליל העליון, המציאות נראית כשדה קרב. דרור קורלנדר, רפתן המגויס בעצמו לשירות מילואים, מספר על המאמץ האדיר לשמר את השגרה: "חליבה ממוצעת אורכת שלוש שעות, שלוש פעמים ביום. כדי לעמוד בזה, אנחנו נשארים ברפת גם בזמן אזעקות, מוגנים בקסדות ושכפ"צים. שם אתה מבין שזו מלחמה על הבית".

קורלנדר השאיר את אביו המבוגר לנהל את הרפת לבדו בזמן שהוא ואחיו מגויסים: "זה לא פשוט, יש נפילות במושב ובסביבה, אבל אם אנחנו לא נהיה כאן – גורמים עוינים יהיו כאן. זו לא רק חקלאות, זו שליחות. אנחנו עושים הכל למען המדינה ומבקשים רק דבר אחד: תנו לנו להמשיך לייצר חלב כחול-לבן".

החזית השנייה: המאבק נגד הרפורמה

לצד האיום הביטחוני, בענף החלב מתריעים מפני איום קיומי לא פחות: הרפורמה שמקדם שר האוצר. לטענת נציגי הענף, המהלך שמעודד יבוא חלב עלול להביא לסגירה מיידית של למעלה מ-300 רפתות, בעיקר בפריפריה ובקו הגבול.

"לא ייתכן שרפתני ישראל יצטרכו להתמודד עם שתי חזיתות במקביל", אומר דגן יראל, מנכ"ל ארגון יצרני החלב. "מצד אחד הם מספקים חלב תחת אש, ומצד שני הם נאלצים להיאבק על עצם קיומם בכנסת". בעקבות המצב, הגיש הארגון בקשה לבג"ץ לעצור את הדיונים ברפורמה עד לסיום המלחמה, כדי לאפשר לרפתנים להשמיע את קולם מבלי להפקיר את הרפתות שבחזית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר