שקיעת אירופה: אטלנטיס של ימינו קורסת מול עינינו

תרבות שכבר מתה: הסירוב האירופי לסייע במאמץ המלחמתי הנוכחי מול איראן הפתיע רבים בישראל ואף את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהביע זעם על התנהלות ממשלת ספרד ונשיא צרפת, מקרון. אבל ההפתעה הזו אינה במקום. התרבות האירופית נשמעה סופית במהלך מלחמת העולם השנייה.

אם במלחמת העולם הראשונה לחמו רוב מדינות אירופה כנגד שאיפות ההתפשטות של קיסר גרמניה, במהלך הכיבוש הנאצי המצב היה הפוך. ציבורים אירופאים רבים שיתפו פעולה באופן נלהב עם משטר הכיבוש, בעוד מדינות נוספות כמו ספרד, איטליה, נורבגיה, ליטא, אסטוניה, לטביה, פינלנד ושוויץ תמכו בגלוי או בשקט בקנצלר גרמניה, אדולף היטלר. גם במישור האישי נראו התנהגויות מצערות: צעירות צרפתיות רבות ניהלו זוגיות עם חיילים גרמניים בזמן הכיבוש.

פשיטת הרגל המוסרית והרוחנית הזו, לצד שיתוף הפעולה של העילית התרבותית, הוסתרה לאחר המלחמה. מדינות כמו צרפת ואיטליה הכחישו את תמיכתן במשטרי הכיבוש, בעוד ספרד תחת פרנקו הסתגרה בשתיקה. מדובר במסך עשן שהסתיר כניעה רוחנית של עולם שלם, שלפעמים סייע בהשמדת יהודי אירופה ואף בצוענים.

המציאות הזו בלטה במיוחד לאחר המלחמה, כשהכוח המרכזי שהגן על אירופה היה ארצות הברית. מדינות מערב אירופה שילמו מסים לברית נאט"ו אך בפועל נהנו לחסות תחת המטרייה האמריקאית, תוך שקיעה בהדוניזם ובפירוק הלאומיות באמצעות הקמת האיחוד האירופי. האיחוד, שהוצג כבשורה של אחרית הימים, היה למעשה ריסוק סופי של תחושות לאומיות ומסירת ההחלטות לידי פקידים בבריסל, שהקפידו על השקפת עולם ליברלית קיצונית.

גם מבחינה דתית התרחש תהליך שקיעה: ההתנתקות מההיסטוריה הנוצרית, ההפניית עורף לריבוי טבעי ולילודה, והתרוקנות הערכים הקיומיים שהחזיקו את החברה. הפרט הפך עסוק ברווחתו האישית על חשבון ערכים אוניברסליים כמו השקעה בדור הבא.

במקביל, שערי אירופה נפתחו לגורמים אסלאמיסטיים קיצוניים, שהגיעו לנצל את החלל הריק הלאומי. גורמים אלו העצימו את השחתת היבשת, עד כדי אבסורד שבו ארגוני להט"בק מפגינים למען חמאס ואיראן – מדינות שבהן אלו נרדפים או מוצאים להורג.

המצב הוחמר עוד יותר על ידי מדינות המפרץ העשירות, שעם סעודיה קנו את היבשת בכספי הנפט. סמלים לאומיים עוברים לידים אסלאמיות פרטיות, והדוגמה הקיצונית הייתה הרומן המטריד בין הנסיכה דיאנה לדודי אל-פאיד, בנו של המיליארדר המצרי מוחמד אל-פאיד.

לכן אין זה מפתיע שתמיכת אירופה אינה בכוחות החופש אלא במשטר האיראני הרצחני. למעשה, הגורמים הרוחניים הבולטים שנשארו ביבשת הם אסלאמיים. כך, מול עינינו, שוקעת אירופה – אטלנטיס אמיתית בים האסלאמי.