"אתה לא פוחד": בחזרה לקרבות האוויר של המאה הקודמת

סא"ל (מיל') אברהם שלמון, שני רק לגיורא אבן אפשטיין בלוח ההפלות של חיל האוויר, מסביר מדוע הפלת המטוס האיראני מרגשת גם דור ותיק של טייסים

מטוס ה-F35 "האדיר" של חיל האוויר. צילום: דובר צה"ל

סא"ל (מיל') אברהם שלמון, מאייש את המקום השני בלוח ההפלות של חיל האוויר, אחרי תא"ל (במיל') גיורא אבן אפשטיין ז"ל שנפטר בשנה שעברה.

נחיתת מטוסי חיל האוויר בסיום התקיפות בטהרן // דובר צה"ל

שלמון שמע על ההפלה ההיסטורית של המטוס האיראני והתרגש במיוחד. "זה אירוע מיוחד עבור מי שמפיל מטוס בפעם הראשונה, אני בטוח שהטייס מתרגש מאוד. יישר כוח!".

סא"ל (במיל') אברהם שלמון,

14 וחצי הפלות של מטוסי אויב נזקפות לזכותו של שלמון, שסיים את קורס טיס מספר 35 בשנת 1961 וטס על 'מיסטרים' במשך תקופה קצרה. לאחר מכן עבר לטוס על מיראז'ים בטייסת "העטלף".

במלחמת ההתשה הפיל שלמון חמישה וחצי מטוסים: שלושה וחצי מטוסי מיג-21 מצריים וכן מיג-21 ומיג-17 סוריים. לפני מלחמת יום הכיפורים הפיל מיג-21 סורי, ביום קרב שבו הופלו 12 מטוסים סוריים. במלחמת יום הכיפורים הפיל שני מטוסי האנטר עירקיים ושני מיג-21 מצריים וביום קרב אחרי המלחמה, הפיל עוד שני מיג-21 סורים.

חצי המיג שנזקף לזכות שלמון במלחמת ההתשה הוא תוצאה של ירי משותף שלו ושל יפתח ספקטור על אותו מטוס, בקרב שנערך מול טייסי מיג-21 רוסיים. המיג נפגע והופל ולזכות כל אחד מהם נזקפה חצי הפלה.

שלמון השתחרר מחיל האוויר לאחר 12 שנים והמשיך לטוס במילואים כ-20 שנים נוספות. "טסתי כל השנים על מיראז', מטוס חד מושבי, ללא נווט, לבד בשמיים", הוא מספר.

"שתי ההפלות הראשונות שלי היו עם תותחים, כלומר צריך לבוא מאחורי מטוס האויב, מטווח ירי אפקטיבי של כ-300 מטר, לשים אותו על הכוונת ולתת צרור של כ7- שניות עד שנגמרת לך התחמושת".

שלמון מספר מעט על ההבדלים שהתחדדו לאורך השנים. "פעם היו נדרש קשר עין וניוד, ממש קרב אוויר־אוויר, כדי לפגוע ולהפיל, היום כבר מספיק לראות במכ"ם את מטוס האויב, לזהות ולשגר. היום הטילים מדויקים מאוד ובזמני זה לא תמיד היה כך".

 

מה עובר בראש בזמן הקרב?

"בעת הקרב, אתה לא פוחד. האדרנלין רץ קדימה ביחד עם ההבנה שאתה טוב יותר ברמת כושר הטיסה מול האויב שמולך. אני זוכר שראיתי שני טייסים שנטשו בקרבות מול ושמחתי על כך. בזמני, היית יורה, רואה אם פגעת ושובר מהר כדי לא להתנגש במטוס שמולך, כי ברגע שהוא נפגע הוא בעצם נעצר באוויר, חלקים מתפוצצים, ואתה נמצא 300 מטר מאחוריו כמעט בקו ישר, במהירות של 200 מטר בשנייה".

איך חגגתם ניצחונות כאלה?

"כולם מסביב היו מחבקים ואומרים מזל טוב. פעם גם היו עושים 'גלגול' עם המטוס מול מגדל הפיקוח, אבל חוץ מזה ממשיכים כרגיל. היה מנהג שמסמנים על המטוס את דגל המדינה שממנה הופל המטוס. היו לי דגלים של סוריה ומצרים על המטוס. כפועל יוצא מזהות האויבים שציינתי, רוב ההפלות שלי היו מעל סוריה ומצרים. בכל מקרה, מה שקרה מול המטוס האיראני מרגש מאוד – ואני בטוח שגם הטייס שרשום על ההפלה חש זאת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר