מתחזה לחברת אשראי ניסה לגנוב את הכרטיס - כך זה הסתיים

בניסיון הונאה חדש שהופיע בימים האחרונים, עבריינים מנסים לגנוב מספרים של כרטיסי אשראי על ידי התחזות לנציג מחברת כרטיסי האשראי ישרכארט.

משתמשת ברשת ה-X בשם אלונה פרסמה אתמול (שלישי) הקלטה ובה שיחה שלה עם מבצע ההונאה, כשהוא מנסה במשך כ-4 דקות לגנוב ממנה את מספר כרטיס האשראי שלה. התירוץ? הודעה שכביכול הכרטיס כבר נגנב, ובוצעה בו עסקה, ולכן נדרש להקפיא אותו.

בשיחה, המתחזה, "זהבה", טענה שבוצע חיוב בכרטיס האשראי בתחנת דור אלון הרצליה, ולאחר שאלונה השיבה כי היא לא מכירה עסקה שכזו - המתחזה טענה כי עליה להקפיא את הכרטיס.

אלונה ככל הנראה חשדה באופן מיידי במענה מהצד השני של השיחה, לאור זאת שמספר הפלאפון שחייג אליה היה מספר נייד ולא נייח, לטענת המתחזה עקב "תקלה בשירות הלקוחות". אלונה סירבה לבקשת המתחזה למסור את מספר כרטיס אשראי - וביקשה להפנות אותה למנהל.

כעבור כמה שניות, ענה "המנהל", ככל הנראה אותו אדם שניסה לשנות מעט את קולו. ה"מנהל" ניסה שוב ושוב לקבל את מספר כרטיס האשראי המלא, בטענה שצריכים להקפיא אותו לשלושה ימים, ולפי "התקנון", השירות חייב לשמוע את מספר כרטיס האשראי המלא לצורך ההקפאה. אלונה השיבה כי היא יכולה לתת את ארבע הספרות האחרונות, והמתחזה השיב כי "המספר כתוב לנו, אבל אנחנו צריכים אותו לצורך זיהוי" - אמירה מחשידה כשלעצמה.

אלונה התקילה את המתחזה ושאלה האם מדובר בכרטיס ישרכארט של רמי לוי אותו קיבלה לא ממזמן. היא אמרה כי היא ביצעה בו שימוש רק פעם אחת, והיא כבר חרגה מהמסגרת שלו. "איך זה עשה שימוש?", שאלה. המתחזה השיב כי "כנראה יש אנשים היום רעים בחוץ, זה קורה מלא, זה קורה מלא בזמן האחרון. אנשים דרך המחשב עושים דברים", אך הוסיף כי הוא לא יודע איך התבצעה העסקה המדוברת.

אלונה שוב הסבירה כי היא כבר חרגה מהמסגרת של הכרטיס המדובר וחזרה על השאלה איך התבצעה העסקה. המתחזה נסוג אחורה ואמר כי כתוב לו שיש "ניסיון עסקה", וחזר על בקשתו למספר האשראי לצורך זיהוי. אלונה השיבה בתקיפות "אני לא נותנת לך מספר, שיהיה לך יום טוב".

ככל הנראה, לא מדובר על הפעם הראשונה שהמתחזה המדובר ניסה לבצע את הגניבה. באפליקציות מזהות שיחות כגון truecaller, המספר שחייג אל אלונה כבר מזוהה כעוקץ כרטיסי אשראי. עם זאת, חשבון הוואטסאפ של המשתמש מציג אותו כביכול כנציג רשמי של ישרכארט.

איך לזהות ולמנוע ניסיונות פישינג

ענר בן יוסף, מנהל מניעת הונאות בישראכרט אומר ל"היום" כי "ישנה מגמה של ניסיונות פישינג והתחזות לגופים עסקיים.

הניסיונות יכולים להתבצע באמצעות מסרונים, מיילים, הודעות וואטסאפ, שיחות טלפון או שילוב שלהם. ולכן חשוב להיות מודעים ולדעת כיצד לפעול". הוא גם שיבח את הלקוחה ש"לא שיתפה פרטים אישיים או פיננסיים ובכך סיכלה את ניסיון ההונאה".

לדבריו, ישנם מספר מתווי וישינג (פישינג טלפוני) נפוצים.

בטלפון:
- התחזות לנציגי ביטחון של בנקים או חברות כרטיסי אשראי, המעדכנים כי בוצע ניסיון לעסקה חריגה ומבקשים פרטים אישיים או פרטי כרטיס "כדי לבטל".
- התחזות לגופים פיננסים המציעים הלוואות ללקוחות.
- התחזות לנציגי משטרת ישראל בטענה כי מתבצעת חקירה סמויה בגין הונאה של עובדים בבנק או בחברת האשראי, דרישה לפרטים, להעברת כספים לצד ג' ולשמירה על סודיות.

במייל, סמס או בווטסאפ:
- הודעות הנחזות להיות מבנקים, חברות כרטיסי אשראי, כביש 6, מנהרות הכרמל, דואר ישראל, חברות שליחויות וכדומה. ההודעות תמיד כוללות מסר "מלחיץ": "החשבון שלך נחסם" או "קיים חוב"
ההודעות תמיד כוללות קישור. הקישור יכול להוביל לדף אינטרנטי או להורדת תוכנה זדונית.

אתרים מתחזים:
פרסומות ברשתות החברתיות מציעות מבצעים אטרקטיביים של מותגים ידועים במחירי רצפה.
הפרסומות מפנות לאתרים הנחזים להיות של חברות מוכרות.

כיצד יש לנהוג כדי להימנע מפישינג?

אין למסור פרטי כרטיס אשראי "לצורך זיהוי" - הבנק וחברת האשראי יודעים את הפרטים האלה ולא יבקשו אותם מכן לעולם. אם יש ספק ליצור קשר יזום עם הגוף הפיננסי. אם הפניה הייתה אכן ממנו יהיה לכך תיעוד במערכות שלו ונציגי השירות יוכלו לאשר זאת.

לעולם אין למסור קוד חד-פעמי שמתקבל לצורך ביצוע עסקה - לא בטלפון ולא בהודעה. יש לקרוא היטב את תוכן המסרון הנלווה לקוד החד פעמי. יש להיכנס רק לאתרים רשמיים על ידי הקלדת הכתובת בדפדפן, ולא דרך לינקים שמתקבלים במסרונים או בפרסומות ברשתות חברתיות".

בן יוסף ממליץ גם לעבור מדי כמה ימים על פירוט העסקאות בכרטיס. לדבריו, הפירוט נגיש באפליקציות ובאתרי האינטרנט של חברות האשראי והבנקים. זאת ועוד, מנהל מניעת ההונאות ממליץ להצטרף לשירות לקבלת הודעה על כל עסקאות מעל סכום מסוים.

מה החברה עושה כדי למנוע הונאות?

"ישראכרט מפעילה צוותים מקצועיים לניטור ומניעת הונאות המשתמשים במערכות ניטור מהמתקדמות בעולם. חלק גדול מההונאות נבלם עוד לפני שהלקוח מודע לכך, ואנו יוצרים קשר עם הלקוח ומעדכנים אותו על כך.

"בנוסף, אנו פועלים מול רשויות האכיפה, הרגולטורים וגופים נוספים במשק באופן שוטף על מנת להילחם בהונאות. ישראכרט מבצעת פעילות הסברה שוטפת להעלאת מודעות הציבור להונאות, ובמיוחד בקרב אוכלוסיות הקשישים וחינוך פיננסי לגיל הרך. המודעות והערנות של הציבור הן קו ההגנה הראשון. שילוב בין אחריות הלקוח לפעילות המניעה שלנו מאפשר לצמצם משמעותית את היקף ההונאות".