תושבי קיבוץ כפר עזה הכריעו הבוקר (רביעי) ברוב של 69% בעד העתקה חלקית של בתי שכונת "דור צעיר" והקמת מרכז הנצחה מחוץ לשטח הקיבוץ. ההחלטה התקבלה לאחר יותר משנתיים של דיונים ודחיות סביב אופן הנצחת מתקפת 7 באוקטובר, בין היתר על רקע ההמתנה להשבת החטופים ותהליך שיקום הקהילה.
שולחן יום הולדת 28 לגלי וזיו ברמן הוצב בקיבוץ כפר עזה בשכונת דור צעיר (ארכיון) // נעמי הירשפלד
בהצבעה השתתפו 297 מתוך 379 בעלי זכות בחירה. בשתי השאלות הראשונות נרשמה תמיכה רחבה: 93.6% אישרו את העיקרון שלפיו קהילת כפר עזה תיקח אחריות פעילה לספר לציבור בישראל ולעולם את סיפור מתקפת 7 באוקטובר בקיבוץ, ו-90.57% תמכו בהסדרת מיזמי הנצחה פרטיים במרחב הציבורי במסגרת מתווה אחיד שיאושר באספת היישוב.
הסוגיה המרכזית והרגישה ביותר נגעה לעתיד "שכונת דור צעיר", אזור בתי העדות שבו התרחשו חלק מהאירועים הקשים במתקפת חמאס. התושבים התבקשו לבחור בין שלוש חלופות: שימור חלקי של השכונה לצד הקמת מרכז הנצחה, שימור מלא של השכונה במקומה, או העתקה חלקית של בתי העדות לשטח ייעודי סמוך לקיבוץ והקמת מרכז הנצחה ומורשת מחוץ לאזור המגורים. לבסוף בחרו 205 חברים - כ-70% מהמצביעים - באפשרות השלישית.
מחלוקת בקהילה
ההחלטה התקבלה לאחר מחלוקת ממושכת בקהילה. חלק ממשפחות הנרצחים, בהן משפחתו של יותם חיים ומשפחתה של סיוון אלקבץ, התנגדו לפירוק או שינוי השכונה וביקשו להשאירה כפי שהיא, כחלק מהנצחת הטבח. גם השר יצחק גולדקנופף הביע בעבר התנגדות לכוונת הקיבוץ לשנות את השכונה במסגרת תהליך השיקום.
בהנהלת הקהילה ציינו כי בימים הקרובים יפורסם קול קורא לתפקיד רכז הנצחה ולחברי ועדת הנצחה, וכי העבודה על גיבוש התכנים והקמת האתר תימשך בשיתוף הציבור. "נמשיך יחד במלאכת ההנצחה הרגישה", נכתב בהודעה לחברי האגודה.
בהודעה רשמית מטעם קהילת כפר עזה נמסר כי ההצבעה התקיימה בהשתתפות של 78% מבעלי זכות הבחירה. לדבריהם, ההחלטה התקבלה לאחר תהליך מורכב וכואב. "זו הייתה אחת ההצבעות הקשות ביותר שהקהילה נאלצה להשתתף בה. אנו מצפים שממשלת ישראל והציבור יכבדו את התהליך ואת הבחירה ויסייעו לקהילה בדרך שבחרה", נכתב.
"מכאן נקרע עולמנו באחת"
במקביל נשמעו גם קולות ביקורת מצד משפחות הנפגעים. טליה ברמן, אמם של גלי וזיוי שנחטפו מביתם בשכונה ושבו מהשבי, כתבה כי ההחלטה קשה עבורה. "ארבעים שנה כפר עזה הייתה לנו בית - לא רק בתים ושבילים אלא מרחב של ילדות ושל חיים שנרקמו יום אחרי יום. מהמקום הזה נחטפו הבנים שלי, ומכאן נקרע עולמנו באחת", כתבה. לדבריה, השכונה איננה רק מקום מגורים אלא נקודת הזמן שבה חיי המשפחה השתנו לעד. "יש בי תחושה קשה של מחיקה כפולה - פעם אחת כשנלקחו מאיתנו, ופעם שנייה כשהמקום שממנו נלקחו נמחק כאילו לא היה".
גם איריס חיים, אמו של יותם חיים שנחטף מכפר עזה ונהרג בשבי, התייחסה להחלטה והביעה התנגדות לפירוק השכונה. "אני כותבת את הדברים בכאב ובעצב. כפר עזה היה המקום שבו יותם התגורר, חי, יצר וניגן. זה היה הבית שלו", כתבה.
לדבריה, הבית שבו התגורר בנה הוא זיכרון מוחשי מהאירועים. "בשעה 10:49 הוא נחנק מהשריפה בבית וקפץ מהחלון כשהוא יודע שמחכים לו טרוריסטים. ההודעה האחרונה שלו הייתה: 'אין לי אוויר, אני יוצא מהחלון – הם עומדים להרוג אותי'". היא סיפרה כי היא מגיעה למקום לעיתים קרובות וכי פריטים רבים בבית נותרו כפי שהיו. "זה הזיכרון המוחשי האחרון שלנו מהבית של יותם".
חיים הוסיפה כי בעיניה השכונה הפכה גם לאתר זיכרון לאומי. "שכונת הצעירים היא מקום קשה - בתים שרופים ועדויות לזוועה שקרתה לנו. לא נעים לראות, אבל האם נכון לפרק את המקום הזה?". לדבריה, משפחות הנרצחים והחטופים שאינן חברות קיבוץ לא השתתפו בהצבעה. "קיבלנו הודעה עם קובץ מצורף - המקום שבו הבן שלך חי עומד להריסה. תתמודדי".
לדבריה, ההחלטה פוגעת בערך הזיכרון של האירועים. "אני פונה לשר המורשת ולחברי קיבוץ כפר עזה: יש כאן עניין חשוב לכל עם ישראל. בעוד עשרות שנים יטענו שלא היה ולא נברא. בואו נשמור את הבתים האלה - אולי פחות נוח, אבל חשוב מאוד למען הדורות הבאים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו