עיריות לא ידעו איפה התושבים: כישלון המדינה בפינוי תושבי הדרום ב-7.10

יותר משנתיים אחרי מתקפת הטרור ב-7.10 מציג דוח מבקר המדינה תמונת מצב קשה על האופן שבו נוהל פינוי התושבים מרשויות מקומיות בדרום, ועל הקשר עם המפונים במהלך חודשי המלחמה.

הדוח בחן את ההתנהלות בערים אשקלון, שדרות ואופקים ובמועצות האזוריות אשכול וחוף אשקלון, וקובע כי הפינוי בוצע בתנאי חירום קיצוניים, אך ללא היערכות מספקת וללא נהלים ברורים לניהול הקשר עם האוכלוסייה שפונתה.

100 אלף מפונים על דעת עצמם

על פי נתוני הדוח, בשיא המהלך בנובמבר 2023 פונו במימון המדינה מהרשויות בדרום שנבדקו 142,294 תושבים. 39,897 מהם שוכנו במתקני אירוח ו-102,397 נקלטו בקהילה. בנוסף, פונו והתפנו עצמאית עוד תושבים רבים, כך שמספר המפונים והמתפנים בשיא עמד על כ-246 אלף בני אדם.

היקף הפינוי האדיר המחיש את עוצמת המשבר, אך גם חשף את היעדר המוכנות של הרשויות לניהול אירוע רחב ממדים לאורך זמן.

פינו, וניתקו קשר

עוד עולה מהדוח כי התושבים פונו לעשרות מתקני אירוח בכל רחבי הארץ ללא יעדי קליטה קבועים וללא שמירה על רצף קהילתי. פיזור המפונים פגע ביכולת הרשויות לשמור על קשר שוטף עם תושביהן, לעקוב אחר מצבם ולוודא קבלת שירותים חיוניים בתחומים כמו רווחה, חינוך ובריאות.

למרות שתוכניות החירום הדגישו את חשיבות השמירה על הקהילה בעת פינוי, עיקרון זה לא יושם בפועל.

אין תיאום בין המפנים לקולטים

עוד קובע המבקר כי לא הוגדרו נהלים מחייבים שמסדירים את תחומי האחריות של הרשויות המפנות מול הרשויות הקולטות. משרד הפנים מסר למבקר כי בהחלטת הממשלה שעסקה בפינוי לא הוטלה עליו אחריות ישירה לניהול הפינוי, אלא הנחיה לרשויות הקולטות לגבי הקליטה בלבד. בפועל, נאלצו הרשויות בדרום לאלתר פתרונות בזמן אמת וללא מסגרת עבודה ברורה או מנגנון מתכלל שמנהל את הקשר עם המפונים.

הדוח מצביע גם על כשלים בהליכי הוצאת תושבים לריענון. בהליך שנוהל באופקים נמצאו ליקויים באופן פרסום קביעת הקריטריונים לזכאות ובבדיקת העמידה בהם, וכן היעדר תיעוד מסודר של התהליך לצורך שקיפות ובקרה.

במועצה האזורית חוף אשקלון, הקריטריונים לריענון נקבעו בעל פה בלבד ולא תועדו פניות תושבים שביקשו לצאת לריענון.הדוח הדגיש שהליקויים פגעו באמון התושבים וביכולת לוודא חלוקה הוגנת של מענים בעת חירום.

ניהול מידע שלא קיים

ביקורת נוספת נוגעת לניהול המידע. לא הייתה מערכת אחודה ומעודכנת בזמן אמת שאפשרה לרשויות לדעת היכן שוהים כלל תושביהן שפונו או התפנו עצמאית. הפער במידע הקשה על יצירת קשר עם משפחות, על איתור אוכלוסיות רגישות ועל מתן מענה שוטף לאורך זמן.

חלק מהחלטות הממשלה על הפינוי התקבלו בדיעבד, לאחר שהפינוי כבר בוצע בשטח נוכח הדחיפות והלחימה - מה שחידד עוד יותר את היעדר המסגרת האופרטיבית מראש.

חיזוק חיובי

לצד הביקורת מציין המבקר כי בחלק מהרשויות בדרום הופעלו מנגנוני קשר ועדכון לתושבים באמצעים דיגיטליים ונעשו ניסיונות לשמר רצף קהילתי בתנאים מורכבים. עם זאת, המסקנה המרכזית של הדוח היא שהיעדר היערכות מוקדמת, נהלים מחייבים ומנגנון מידע מתכלל, פגעו ביכולת של הרשויות המקומיות בדרום ללוות את תושביהן בתקופת הפינוי ולהעניק להם תחושת ביטחון ורצף תפקודי בשעת חירום.

מחדל האירוח באילת

דוח מבקר המדינה חושף פערים בלתי נתפסים בטיפול במפוני ה-7 באוקטובר, כאשר העיר אילת לבדה קלטה כ-43% מכלל המפונים בישראל – היקף הגדול פי 1.13 ממספר תושביה המקוריים. למרות הנטל העצום, משרד הרווחה הקצה לעירייה 10 תקני סיוע בלבד, מה שיצר יחס הזוי שלעובד סוציאלי אחד לכל 6,000 מפונים(לשם השוואה, בתל אביב היחס עמד על תקן לכל 761 איש). בזמן שהעירייה נאלצה לממן בעצמה אלפי חמגשיות ומכונות כביסה, הסיוע הממשלתי עמד על תקציב מעליב של5 שקלים בלבד ליום למפונה– סכום שלא עודכן גם כשנחשף שאינו סביר בעליל, בזמן ש-210 אלף ישראלים נאלצו להתפנות מבתיהם ללא תוכנית אופרטיבית מוסדרת.

תגובת דובר צה״ל:לאורך המלחמה, פיקוד העורף התייצב בשטח לסייע לרשויות המפונות והקולטות לפתוח מרכז שליטה ולהוביל את המענה הנדרש. הדבר נעשה בעזרת כ-1,000 מפקדי וחיילי הפיקוד, בסדיר ובמילואים, תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים. הפיקוד פעל בהתאם לתוכנית ״מרחק בטוח״ כפי שאושרה, ובהתאם להיקף הפינוי כפי שהגדירה רשות החירום הלאומית.