"חושך לא מגרשים במקלות, חושך מגרשים באור"

גדלתי בין רחובות בני ברק, בוגרת סמינר הרב וולף. אני מכירה את האנשים, את התושבים, את הרוח שמפעמת בעיר הזו - עיר של תורה, של חסד וערבות הדדית. לכן חשוב לי לומר בקול ברור:מה שראינו אתמול(ראשון) אינו מייצג את הרוב המוחלט של הציבור החרדי.

לצד זאת, צריך לומר ביושר. למיעוט האלים אין שום צידוק - "דרך ארץ קדמה לתורה". האלימות כלפי שוטרות היא חציית קו אדום. מחלוקת אפשר לנהל. מחאה אפשר להשמיע. אך תקיפה, השפלה ופגיעה פיזית אינן כלי לגיטימי - לא הלכתית, לא מוסרית ולא ציבורית.

במיוחד בתקופה זאת שאנו נמצאים תחת לחימה מתמשכת, כשחיילי צה"ל מכל חלקי העם מסרו ומוסרים את נפשם למען ביטחון כולנו, נדרש מעט יותר ענווה, וקצת יותר כבוד כלפי מי שלובש מדים ומגן עלינו.

את הדברים אני כותבת בדרכי חזרה מאירוע מרגש בבית הנשיא, ממפגש עם אשת הנשיא , מיכל הרצוג, ועם נציגות של נשים חרדיות שבני משפחתן משרתים בצה"ל: לוחמים, חיילים ואנשי מילואים. נשים שמחזיקות אמונה עמוקה בלימוד תורה, ובו בזמן נושאות בגאווה את שליחות השירות וההגנה.

לצד תחושות התקווה והאחדות שצפו בפגישה, ההכרה באירועי האלימות בבני ברק כאבה. בעמותת "עושות חיל", המלווה נשים חרדיות שבני משפחתן מגויסים לצה"ל, אנו פוגשות מדי יום את המורכבות, אך גם את הרצון לחיבור. אין סתירה בין כבוד ללומדי התורה לבין כבוד למי שמשרת. אלו שני עמודי תווך של העם היהודי בדור הזה.

"חושך מגרשים באור"

"חושך לא מגרשים במקלות, חושך מגרשים באור". הרבי מלובביץ' אמר כי הדרך שלנו היא להרבות כבוד, להרבות סובלנות ולהרבות אהבת חינם. זו הדרך של רוב הציבור החרדי - וזו הדרך שצריכה להישמע בקול רם וברור.

הכותבת היא פעילה חברתית, אשת מילואים ואמא לחייל קרבי מבית שמש. מייסדת עמותת "עושות חיל" לתמיכה בנשים החרדיות של מגוייסי צה"ל