בזמן ששינוי האקלים כבר מורגש בכל קיץ בישראל ויוקר המחיה מייקר את ההוצאות השוטפות של משקי הבית, מתחם חצרות שלם (חסבון) המתוכנן במרכז ירושלים ישלב מודל מתקדם של מגורים ירוקים וחסכוניים.
המודל הוא הסמכת הבניינים לתקן LEED , אחד התקנים הבינלאומיים המובילים למדידת קיימות בבנייה, המבוסס על שיטת ניקוד והסמכה בדרגות שונות. המטרה, בכפוף לאישור הפרויקט ולתכנון מפורט, היא להגיע לדירוג Gold ולהיות פרויקט המגורים הראשון בישראל שיוסמכו לתקן בינלאומי זה.
בכך, צפוי להיות מתחם חצרות שלם הפרויקט הראשון בישראל בתקן הזה. תקן LEED אינו עוסק רק בשימוש בחומרים ירוקים, אלא ביעילות אמיתית ומתמשכת של הבניין לאורך שנים, הפחתת צריכת אנרגיה ומים, הקטנת טביעת הרגל הפחמנית של המבנה, שיפור איכות האוויר בתוך הדירות, ותכנון שמקטין את התלות במיזוג ובמערכות בזבזניות.
במסגרת הבדיקות שנעשות במתחם חצרות שלם (חסבון), נבחנים פתרונות שמטרתם להפוך את המבנים למבודדים וחסכוניים יותר, בהם בידוד איכותי, חלונות מבודדים, שליטה בכניסת קרינה, הצללות חכמות ושילוב צמחייה כחלק בלתי נפרד מהתכנון כדי להפחית התחממות ולשפר נוחות תרמית עבור הדיירים.
אחד המרכיבים החדשניים בפרויקט הוא הקמה של מערכת אנרגיה מרכזית משותפת למתחם, שתאפשר ניהול יעיל של תהליכי חימום, קירור ואספקת מים חמים לדירות. לצד זאת ישולבו מערכות אנרגיה סולארית על חזיתות הבניינים, כולל אגירה בסוללות, כך שניתן יהיה לאגור עודפי ייצור שנוצרים בשעות היום ולהשתמש בהם גם בשעות הערב והלילה. המשמעות היא פחות תלות באנרגיה מזהמת מהרשת בשעות עומס, יותר יציבות אנרגטית בתוך המתחם, ובעיקר ירידה מצטברת בעלויות השוטפות של מגורים, נתון שהופך לשיקול קריטי עבור משפחות רבות.
מתכנני מתחם חצרות שלם מדגישים כי היתרון במערכת מרכזית הוא לא רק חיסכון לכל דירה בנפרד, אלא יצירת תשתית אנרגטית שמחזירה ערך לשטחים ולשירותים המשותפים של המתחם כולו, ומאפשרת ניהול יעיל וחכם יותר של צריכת האנרגיה ברמת הקהילתית.
לצד לניהול אנרגיה חכם, הפרויקט יכלול מערך להפרדת פסולת בתוך המבנה, עם פתרונות שיאפשרו לדיירים לבצע הפרדה בצורה נוחה ושגרתית. בנוסף, נבחנות גם חלופות לבנייה מסורתית בבטון, במטרה לצמצם את הפליטות הכרוכות בתהליך הבנייה עצמו, כחלק מתפיסה שמסתכלת על ההשפעה הסביבתית הכוללת של הפרויקט.
לדברי אד' תמיר מנצור כרמל, סמנכ"ל התכנון של מתחם חצרות שלם (חסבון): "לעיתים קרובות הדיון על בנייה ירוקה נשאר ברמת הסיסמאות או כ'סימון וי' כדי לעמוד בדרישות הרשויות. לא במקרה הזה. הגדלת הקיימות של המתחם והקטנת טביעת הרגל הפחמנית שלו, בזמן הבנייה, ולאורך חיי הפרויקט, מהווים חלק בלתי נפרד מהדרישות שהצבנו למתכננים.
"כשאנחנו מתכננים מתחם שמייצר חלק מהאנרגיה שלו, יודע לאגור אותה, ולנהל חימום, קירור ומים חמים בצורה מרכזית וחכמה, אנחנו לא רק מצמצמים פליטות, אנחנו מורידים הוצאות חודשיות. זה ההבדל בין ‘בניין ירוק’ לבין סביבת חיים מקיימת שמאפשרת למשפחות ליהנות מאיכות חיים גבוהה תוך הפחתת דמי אחזקה מנופחים וזה גם יקל על מעמד הביניים ועל צעירים וסטודנטים להתגורר במתחם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו