בצל חוק הפטור מגיוס: לוחמי החשמונאים נשבעים
טקס ההשבעה של החטיבה החרדית מתקיים הערב • "רציתי להיות חלק מהדבר הזה שקורה פה", מספר טוראי נ' (20), חסיד ממודיעין עילית • הוא מספר גם על המחיר האישי והמשפחתי שמתגייסים כמוהו נאלצים לשלם: " אבא שלי לא מגיע לפה היום – אני לא הולך עם המדים ברחוב" • צפו בטקס
,עודכן
0השמעה
טקס ההשבעה של 'חטיבת החשמונאים' מתקיים הערב (רביעי) במודיעין, בו מצהירים הטירונים אמונים למדינת ישראל. באופן ייחודי המאפיין את החטיבה החרדית, את הטקס הצבאי המסורתי מלווה סיום מסכת מגילה, שילוב סמלי בין הספר לסייף. כל זאת מתרחש על רקע סערת חוק הגיוס והשינויים בפקודות המטכ"ל שנכנסו לתוקף לאחרונה. בצל האירוע המרגש והמציאות המורכבת בחוץ, שוחחתי עם כמה מהטירונים שמצהירים היום אמונים. נוסח ההצהרה של חטיבת החשמונאים מעט שונה:" בשם השם ובעזרת השם" הטירונים מצהירים.
טקס ההשבעה של חטיבת החשמונאים// ללא
"זה תמיד היה לי בדם, אבל השביעי באוקטובר נתן פוש ממש חזק", מספר טוראי נ' (20), חסיד ממודיעין עילית. "רציתי להיות חלק מהדבר הזה שקורה פה, כשכולם נרתמים, אבל לא הייתה מסגרת שהתאימה לצרכים של חרדים. הרגשתי שאני חי בלופ סביב עצמי בלי ישיבה, קם מאוחר, הולך לישון מאוחר, חי בסדר יום שאין לו סדר. הבנתי שאני צריך לתפוס את החיים שלי ולעשות מעשה". חברו לחטיבה, טוראי ג׳, מוסיף: "יש דברים שאני רוצה לעשות, לשמור על עם ישראל ועל המדינה שאני מאוד אוהב".
המחיר המשפחתי והחברתי כבד, ולעיתים הוא יורד לפרטים הכואבים ביותר. "המשפחה קיבלה את זה ממש קשה", משתף נ' בגילוי לב. "אבא שלי לא מגיע לפה היום. זה הגיע למצב שאפילו את המדים המפקד מכבס לי, כדי שלא אביא דברים כאלה הביתה ושלא יידעו". הוא מדגיש כי אינו מסתובב עם מדים בעיר מגוריו: "אני גר במקום יחסית קיצוני, ודאי שלא הולך עם מדים ברחוב".
"זה מפחיד, צועקים ברחוב. אני מעדיף את השחור לבן"
גם טוראי ד׳ מתאר חשש אמיתי מהתגובות בחוץ. "זה באמת מפחיד", הוא אומר. "שמעתי סיפורים על חיילים שנכנסו לבעיות, שצעקו עליהם ברחוב, וזה לא נעים. גם אם אני על אזרחי אבל סוחב נשק רואים שאני חייל". למרות הגיוס, הוא שומר על זהותו החסידית גם בלבוש: "אני מעדיף לצאת בלי מדים. אני חסיד, אני אוהב ללבוש שחור-לבן, למה לא? מעבר לזה, מדים הם סמל של כבוד, ואני לא מחפש כבוד של חייל מעל אנשים רגילים".
למרות החששות מהחוץ, המפגש עם הצבא הפתיע אותם לטובה. "הייתי בטוח שהרמה הדתית תהיה הרבה יותר נמוכה, אבל זה פשוט וואו", אומר נ'. "הם חושבים על הכל מארוחות בכשרות הכי גבוהה ועד לזמנים מסודרים לתפילות". ד׳ מחזק את דבריו: "לא משנה איפה אתה, אתה מקבל שעה של לימוד תורה עם המפקד. נותנים לנו זמן לתפילות, אפילו מעבר למותר. הם ממש פתוחים איתנו, זה הרבה יותר ממה שציפיתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו