שוטר עתר לבג״ץ: דורש לאפשר התאגדות במשטרה

שוטר עתר לבג״ץ בדרישה לאפשר לשוטרים להתאגד ולהיאבק על זכויותיהם. במקביל קצינים במשטרה קוראים להקים מעין "סנגוריה צבאית" בתוך הארגון במטרה למנוע משוטרים להגן על עצמם באמצעות עמותות.

את העתירה הגיש רס”ב יאיר וקנין, שוטר ותיק שמילא שורת תפקידים מבצעיים באמצעות עורכי הדין שי תקן, עמית בכלר ונוי פלג ממשרד פישר ושות' והוא תוקפת חוקתית את סעיף 93ב לפקודת המשטרה, הקובע איסור מוחלט על התארגנות שוטרים.

וקנין טוען ביציאה בין היתר כי האיסור המוחלט על התארגנות שוטרים פוגע פגיעה קשה בזכות יסוד חוקתית, ללא מנגנון חלופי אפקטיבי שמאזן את הפגיעה. בעתירה מצוין כי לאורך השנים הונחו בכנסת הצעות חוק שניסו להסדיר התאגדות אחראית של שוטרים תוך שמירה על משמעת וניהול מבצעי, אך אף אחת לא הבשילה.

לטענתו, הטענה לפיה המנגנונים שהמדינה הציגה כתחליף להתאגדות ובראשם החלטת ממשלה 33 ומנגנון ועדת המעקב - לא סיפקו מענה אפקטיבי לשמירה על זכויות השוטרים. בפועל נוצר כשל מתמשך ביישום החלטות ובהבטחת השוואת תנאי השכר לאלו של משרתי הקבע בצה”ל וכי אין כיום מנגנון חלופי אמיתי שמפחית את עוצמת הפגיעה בזכות היסוד החוקתית של השוטרים להתאגד. התוצאה - נטען בעתירה היא פגיעה מתמשכת בתנאי ההעסקה, ללא ייצוג וללא כלי השפעה ממשי.

יצוין, כי לאחרונה, בעקבות ייצוגה של רב פקד רינת סבן בידי התנועה לאיכות השלטון שבה ועולה דרישה מצד שוטרים רבים להקים מעין ״סנגוריה צבאית״ בתוך המשטרה על מנת ששוטרים יוכלו להגן עליהם בהליכים מנהליים מבלי שיצטרכו לשכור לעצמם הגנה מצד עמותות שונות. לפי גורמים במשטרה בהליך מנהלי אין מערך סדור של ייצוג משפטי לשוטרים. בעוד שקצינים החשודים בפלילים זכאים לייצוג באמצעות חברה חיצונית, בהליכים אזרחיים ומינהליים הם נותרים ללא מענה. במקרה של סבן, כך נטען, הדרך היחידה שלה להגן על עצמה הייתה פנייה לתנועה לאיכות השלטון.

לדברי גורמים במשטרה, המקרה ממחיש צורך מערכתי דחוף הקמת מחלקה ייעודית שתגן על שוטרים מול המדינה בעתירות לבג״ץ, בתביעות נזיקין ובהליכים מול המערכת עצמה. “שוטר שנפגע מהמדינה לא יכול להישאר חסר הגנה”, אמר לישראל היום גורם במשטרה המעורה בפרטים.