"אינשאללה" שנפסיק לפחד מהשפה הערבית

אני שואל את עצמי כבר כמה ימים: אילו לוסי אהריש היתה בוחרת לומר "ובעזרת השם הערבים ינהרו לקלפיות", במקום לומר "אינשאללה" - האם היה נחסך ממנה ומאיתנו פסטיבל השנאה והגזענות ששטף את ישראל בשבוע האחרון?

אני זוכר את הרגע שבו היא אמרה את המשפט, בתוכנית "שישי" ברשת 13, בהגשה של ליאור קינן ושלי. הניגון של המילה "אינשאללה" נשמע בהטעמה ערבית בולטת. זה תמיד מעט מוזר לשמוע ערבית מתנגנת מפיו של דובר ערבית במרחב יהודי דובר עברית.

מי מבינינו לא מתעכב, ולו לשנייה, כשמאחוריו נשמעים אנשים דוברי ערבית? חלק נדרכים, חלק נלחצים, חלק מתרככים, ואחרים מסתקרנים או מתבלבלים. זה מעציב, מכיוון שערבית היא לשונו של כל ישראלי חמישי, אבל זה מה יש - הסכסוך הישראלי־ערבי, ובוודאי פוסט־טראומת 7 באוקטובר, הפכו מילים וניגון של שפה לטריגר רגשי. ככה זה.

ועדיין, הופתעתי מעוצמת התיעוב הגלוי, האלימות המילולית ומפגני השנאה המשתוללים מכל פינה כמעט רק בשל השימוש במילה "אינשאללה".

אפשר שמדובר בלוסי עצמה, ובעובדה שהיא נשואה לאדם יהודי (צחי הלוי, ששירת יותר מ־200 ימים כלוחם במילואים במלחמה הנוכחית) ומביאה לידי ביטוי ישראליות מסוג מורכב, שיושב על המון קונפליקטים פנימיים שלנו עם עצמנו. אבל זו לא לוסי - זה ה"אינשאללה", אני משוכנע.

בפוסט שהעלה בנושא, הצל כתב כי מי שלא מבין שיהודי שומע כיום "אינשאללה" בניגון ערבי ומייד נזכר בקריאות ה"אללה אכבר" של הנוחבות בני השטן שעה שטבחו בנו - לא מבין איפה הוא חי. זה סנטימנט רגשי, אינסטינקטיבי, ואפשר לנהל שיחה בעניינו, כי גם הוא נוכח בשיח וברגש הישראליים.

אבל גם הגזענות (ולא רק כלפי ערבים) היא חלק בלתי נפרד מהמרחב הישראלי, מיום שנוסדה המדינה הזאת. אין דרך להכחיש זאת. וכשכורכים גזענות אינהרנטית, פוסט־טראומה פעילה, פחד מובנה, חרדה ורתיעה מכל מה שנתפס זר ומאיים - אפילו מילה אחת מסוגלת לחלץ שד אפל מאוד מהבקבוק הישראלי.

אני משוכנע שאחת הלקונות ההיסטוריות החמורות ביותר של מדינת ישראל היא סירובה לחייב לימודי ערבית בבתי הספר. כשלשונו של האויב זרה לך - גם מילים לא מאיימות נשמעות לאוזן כנביחה מסוכנת. זו גם הסיבה לכך שהסכסוך נדמה כבלתי פתיר - אנחנו פשוט לא מסוגלים להבין את התרבות ואת השיח של הצד שמולנו, ומחמיצים לא רק את הטקסט, אלא גם ובעיקר את הסאבטקסט. ותקשורת בין אנשים מתקיימת מתחת לשפה, ולא מעליה, בסאבטקסט וברבדים המוכמנים של השפה.

אינשאללה ובעזרת השם שנפסיק לפחד כל כך מדוברי ערבית, אבל זה לא יקרה בקרוב. העניין הוא שבדרך, אנחנו מחמיצים המון אנשים טובים בצד דובר הערבית, שאמנם אומרים "אינשאללה" בניגון ערבי, אבל חפצים בדיאלוג ובשיתוף פעולה. מחסום השפה הפך לקיר, וגם החומה הזאת מאיימת לטרוף מבפנים את המרקם העדין והמורכב של המקום הזה.