יותר משנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר, דוח מבקר המדינה מציג תמונת מצב מטרידה על קצב ואיכות השיקום של יישובי הנגב המערבי. המבקר קובע כי "הביקורת העלתה ליקויים הנוגעים לפעולותיהם של גופי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות אשר יש לתקנם בלא דיחוי".
אחד הממצאים הדרמטיים נוגע למגורי הביניים של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה. בביקורת המעקב נמצא כי אף שחלה התקדמות בהשלמת האתרים הזמניים, "לאחר שבועות ארוכים שבהם התושבים התגוררו במגורים הזמניים, בחלק ניכר מהמבנים היו תקלות".
בין היתר נמצאו תקלות כמו נזילות, עובש ורטיבות, דלתות שלא נסגרות, תקלות אינסטלציה וסדקים בקירות. בדוח הביניים אף צוין כי עד אמצע ינואר 2025 נפתחו יותר מ-700 קריאות לתיקון תקלות, וכ-200 מהן לא טופלו עד סיום הביקורת. במקביל, נחשף גם היקף ההוצאות: על פי הדוח, הוקמו שבעה אתרים זמניים עם 711 יחידות דיור, והעלות לשלושה מהיישובים שנבדקו מוערכת בכמיליארד שקלים.
הדוח מצביע גם על בעיות מבניות בהתנהלות מינהלת תקומה: היעדר ראש קבוע לאורך תקופה ארוכה פגע ביכולת קבלת ההחלטות, והעדר שקיפות לגבי סדרי עדיפויות ותקציבים נוצרה תחושת בלבול וחוסר אמון בקרב הרשויות והתושבים.
ביקורת נוספת מופנית לשקיפות התקציבית של המינהלת. בדוח נכתב: "שקיפות תקציבית אינה מסתכמת בפרסום נתונים על אודות ההרשאות וההתחייבויות התקציביות, אלא מחייבת דיווח מקיף גם על היקף הביצוע בפועל, ללא מידע זה, הציבור אינו יכול לגבש תמונה מלאה ומהימנה".
עוד ציינו שהתוכנית המעודכנת לא מפרטת את השינויים בעקבות קיצוץ תקציבי. למשל כאשר תקציב החינוך עלה מ-1.7 ל-1.925 מיליארד שקל, בעוד תקציב הרווחה ירד מ-516 ל-416 מיליון שקל, בלי פירוט היכן קוצץ ובכמה.
בתחומי החינוך והרווחה המבקר מציג חוסר בקרה מספקת, ודורש בקרה מהודקת יותר על מימוש התקציבים לילדי חבל התקומה ובדגש על ילדי ניר עוז, כדי לוודא שהכספים משמשים לצרכים בפועל. במקביל, הדוח מצטט גורמי מקצוע שמתריעים על מצוקה נפשית מתמשכת בקרב התושבים "החיים במציאות מאתגרת ומורכבת" עם דריכות גבוהה וקושי לחזור לשגרה.
המסר שעולה מהדוח: בלי ניהול אחד, שקיפות מלאה אמיתית ולוחות זמנים מחייבים, שיקום הדרום עלול להפוך מסיסמה למציאות מתמשכת של הבטחות שלא מתגשמות.
בתנועת ״עתיד לעוטף״ הגיבו על הדוח ומסרו: "דו״ח מבקר המדינה חושף מציאות שמאות אלפי תושבים בעוטף חווים על בסיס יומי". עוד הוסיפו: "שיקום הוא לא רק בטון וכסף, הוא ביטחון, יציבות ויכולת של משפחות לישון בלילה בלי פחד. כל עוד ההחלטות מתקבלות רחוק מהשטח, בלי הקשבה ובלי שותפות אמיתית עם הקהילות, הפער בין ההצהרות לבין המציאות רק יעמיק. יקום העוטף לא יכול להישען על מנגנונים זמניים, אלא מחייב תכנון אזורי מתואם, שקיפות מלאה, חיזוק משמעותי של הרשויות המקומיות, מענה אמיתי לתושבים שעדיין לא שבו ושיקום אמיתי של השטחים הפתוחים".
אהד כהן, מנכ״ל תנועת עתיד לעוטף: ״העוטף הוכיח שהוא יודע לקום מהקרשים, אבל הוא לא צריך לעשות את זה לבד. הגיע הזמן שממשלת ישראל תפעל כתף אל כתף עם התושבים, בשקיפות ובשותפות אמיתית. זה הרגע לשים את הקהילות במרכז ולהוביל סוף־סוף שיקום שמחזיר אמון, ביטחון ומבטיח עתיד״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו