לראשונה מאז הסכמי אוסלו: חוזרים לבריכה העליונה של בריכות שלמה

האם המועצה המקומית אפרת תצליח לתקן טעות היסטורית מצחיקה ומרגיזה, שנעשתה במסגרת הסכמי אוסלו, בנוגע למפעל המים הגדול והחשוב ביותר בכל הארץ שנבנה בתקופה החשמונאית - בריכות שלמה.

המועצה המקומית אפרת, קיימה ביום שישי האחרון סיור מרגש וראשון, מאז הסכמי אוסלו בשנת 1993, לבריכה העליונה במפעל המים הגדול, בריכות שלמה, שהוביל מים לירושלים בתקופת הבית השני. הסיור שנעשה באישור צה"ל נערך על ידי ד"ר עזריאל עמיקם, שעשה את עבודת הדוקטורט שלו על הבריכות, עבור 40 מורי דרך ובכירי המועצה המקומית אפרת בהובלת ראש המועצה, דובי שפלר שבעבר היה בעצמו מדריך טיולים.

"הבריכות התחתונות רחוקות מגבעת הדגן באפרת 300 מטרים בלבד. למעשה הן היו צריכות להיות חלק מהשטח המוניציפלי שלנו. ראש הממשלה יצחק רבין בעצמו הורה במסגרת תכנון הסכמי אוסלו שהבריכות והשטח שלהן יהיה חלק מאפרת", מספר ראש המועצה דובי שפלר.

למרות הרצון הזה בעקבות טעות מרגיזה שלא צריכה לקרות עברו הבריכות לשליטת הרשות הפלסטינית שהזניחה אותן לאורך כל השנים. "אחרי ההוראה של רבין לכלול את השטח הזה בתוך אפשרת הקצינים ששרטטו את מפת ההסכם הקיפו בעט את השם בריכות שלמה על המפה מתוך מחשבה שכך הן בשטח הישוב. למרבה הצער אחרי חתימת ההסכם התברר שאמנם שמן של הבריכות נכלל בשטח C של ישראל ואילו הבריכות עצמן הן בשטח A. אני בשעתו בדקתי את נכונות הסיפור עם הקצינים עצמם שסימנו את המפה", מעיד ראש המועצה.

למרות הטעות המרגיזה הזו, נוהגת מועצת אפרת להוציא כל חודש סיור מתואם ומאושר עם צה"ל אל שתי הבריכות הנמוכות יותר. הבריכה העליונה שמשקיפה על כפר ערבי עוין נאסרה מאז אוסלו לביקורים.

אולם כל זה השתנה בשישי האחרון עם הביקור ההיסטורי במקום החשוב הזה בהיסטוריה של ארץ ישראל. "מצאנו את הבריכות במצב נורא, מלאות באשפה, הבריכה התחתונה שאורכה 200 מטרים, רוחבה 80 מטרים ועומקה 30 מטרים היתה ריקה ממיים כי חסמו את זרימת המים אליה מטעמים של שימוש בהם גם על חשבון פגיעה בהיסטוריה. כמו כן המים בבריכה העליונה והאמצעית היו לא ראויים לשתייה. עם זאת לקחו בקבוק מים עם מי הבריכות כדי לבדוק לעומק את מצב המים", מסביר שפלר.

בנוסף להגעה ההיסטורית והמרגשת לבריכה העליונה אושרה למדריכים הגעה לבריכה התחתונה במקום ברכבים פרטיים. "הבריכה רחוקה מהגדר של אפרת 300 מטרים בקו אווירי. אלא שזו אדמת טרשים קשה להליכה וברגל לחצות את השטח לוקח 20 דקות. ברכבים לעומת זה לקח לנו 3 דקות בלבד", מספר שפלר.

מעבר להגעה אל הבריכות עצמם פרצו המדריכים את החסימות הלא חוקיות והמנוגדות להסכמים שהציבו גורמים פלסטיניים במקום. כמו כן אושר למטיילים להיכנס אל הנקבה שמעבירה את המים מהבריכה התחתונה לכיוון ירושלים. "הותר לנו להיכנס לנקבה עצמה ומצאנו שם את מערכת משאבות המים שהבריטים בתקופת המנדט הניחו במקום כדי לשאוב כמות גדולה יותר של מים לעיר. במקרה גם גילינו שיש בנקבה מעיין זורם עם שפיעת מים גדולה מאוד. היה מרגש למצוא אותו", מספר ראש המועצה.

במקביל לבריכות עצמן מועצת אפרת משקמת שתי אמות מים המצויות בשטחה ושהביאו מים לבריכות. כמו כן פועלת המועצה באמצעיה כדי להחזיר את כל מפעל המים העצום הזה חזרה אל השטח בשליטת ישראל המוגדר ביו"ש כשטח C.

"כל מפעל המים הענק הזה נמצא במרחק של מאות מטרים בודדים מהגדר של הישוב ואין שום בית ערבי שחוצץ בין אפרת למערכת הבריכות. למעשה מדובר בסך הכל בתיקון קטן של המפה שכבר אז נוצרה בטעות. לכן כיום אנו פועלים בכל המישורים כך שכל המפעל הענקי הזה יחזור להיות חלק משטחה המוניציפאלי של אפרת כמו שראש הממשלה יצחק רבין ז"ל התכוון בשעתו. לכן אנחנו גם מקיימים סיורים לבריכות וגם פועלים לשיקומן. אנחנו מעריכים שיש סיכוי טוב לתיקון הטעות ההיסטורית הזו", מסכם ראש המועצה.

הולם. מנגד, הממשל הפדרלי מסתמך על חוק רשומות קנדי מ-1992, שהעניק לממשלה "בעלות" על ראיות לרצח קנדי, וקבע כי יבוצע תהליך לשחרור הרשומות לציבור.

עורכי הדין של ניקס ג'קסון אמרו לניו יורק פוסט שהם רוצים להשתמש בתיק ובמשפט הפוטנציאלי שיתנהל אם לא יושג הסדר, כדי לכפות על הממשל לפרסם מידע חדש לגבי האופן, והיכן הוא אחסן חומרים, כולל שברי מוחו של קנדי, והקלטות של תקשורת פנימית של שוטרי דאלאס ביום הירי.
"זוהי ראיה לרצח, אחרי הכל, של נשיא ארצנו", טען ווטניק על הסרט, "לכן חשוב עוד יותר שנדע היכן נמצאים התיעודים האלה".

עורכי הדין של משפחת ניקס אינם מוכנים לקבל את תגובות הממשל (לא מחזיקים בסרט) כהווייתן. בין המסמכים של קנדי שלטענתם "לא אותרו" במהלך השנים: העותק המקורי של דו"ח הנתיחה המשלים של הנשיא, עד שלוש תמונות שצולמו בנתיחה, ומוחו של קנדי.