במשטרה אמרו "עובדים על תיק הרצח" - ולא חזרו אליי כבר שנה

נולדתי בבית עני בשנת 1953. אבי היה פלאח, אני למדתי בתיכון בעכו, השלמתי בגרות מלאה ונהייתי קבלן גדול למבני תעשייה ולולים. עבדתי בקיבוצים בכל הארץ. כיהנתי כראש מועצת כפר מזרעה, שליד נהריה.

כשבני עבדאללה סיים תיכון - רציתי לפצות את עצמי בכל מה שאבי לא היה יכול לתת לי. השקעתי הכל בו הכל. הוא למד רפואה בירדן, עבר את המבחן הממשלתי בציון גבוה. הייתי כל כך גאה בו.השבוע ציינו שנה להירצחו.

אני מאמין באלוהים. אני מאמין בגורל. אלוהים קובע. אבל לא בצורה הזו. יש תאונות עבודה, יש נפילה מגובה או תאונת דרכים; אבל מי אתה שמעז להיכנס ככה למרפאה באמצע היום ולהרוג אדם, לרצוח את הבן שלי מול מטופלת ושני ילדיה בגלל טעות בזיהוי.

במשטרה אמרו לי "אנחנו עדיין עובדים על התיק", אבל הם שקרנים. כבר שנה לא עדכנו אותי בהתפתחויות. הם נעלמו. התיק הזה, על הרצח בכפר יאסיף, טויח.

אם ממשלת ישראל והמשטרה יכולות להגיע לכל מקום בעולם - אם לאתיופיה כדי להביא יהודים ואם לאיראן כדי לעשות שם סדר - הם יכולים להשליט סדר גם בתוך גבולות המדינה. כן, זה דורש משאבים וזה ייקח זמן - אבל זה אפשרי.

אנחנו רוצים שמישהו ישמע אותנו, ושלא ידחפו אותנו לחצר האחורית. אני לא מחפש נקמה, לא אקנה נשק ואבקש נקמת דם, כפי שהיו נהוג לפני כמאה שנה. אנו רוצים שהצדק ייצא לאור, ושהמשטרה תעשה מה שנדרש ממנה. בכל יום נרצחים שניים־שלושה, אבל הדם שלנו זה לא מיץ עגבניות.

אנחנו מגזר טוב, שרוצה לחיות בשלווה ובביטחון. רק לפני שבוע ביקרתי בכנסת. פגשתי חברת כנסת שהטיחה בי "תלכו לאסוף נשק מהמחבלים". תתביישי לך. דם ילדינו צועק לשמיים. זה לא תפקידנו. לא ניקח את החוק לידינו. זה התפקיד שלכם. אם לא יהיה שקט במגזר, בסוף זה יזלוג גם למגזר היהודי.

הרוג זה הרוג, אין מה לעשות אחרי זה. אי אפשר לחזור אחורה. לפעמים אני ואשתי מסתכלים על התמונות שתלויות על הקיר בבית ומתחילים לבכות. אשתי קמה באמצע הלילה, יוצאת מחדר השינה ומתחילה לדבר עם התמונות.

הלל הזקן, שראה גולגולת צפה על פני המים, אמר לה "על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון" - מידה כנגד מידה. לכן הייתי רוצה להפנות מילה לסיום אל ההנהגה ומקבלי ההחלטות.

הייתי ראש מועצת כפר מזרעה. פעם חשבתי שאף אחד לא יוכל להחליף אותי עד שבסוף בא לי מחליף. הכיסא לא לעולם יהיה שלכם. גם אתם תלכו ויבואו במקומכם אחרים, אז לפחות תעשו דברים טובים שיזכרו אתכם בעבורם. ובעיקר, תפסיקו לרקוד על הדם של הילדים שלנו בשביל כמה קולות.

קאסם עווד הוא אביו של ד"ר עבדאללה קאסם עווד, רופא משפחה מכפר יאסיף שנרצח לפני שנה במרפאתו