אסור לשקם את עזה - ללא חזרתו של רני

מעל 800 ימים של אי ודאות, של פחד מעורבב בתקווה. בעשרות הימים הראשונים לא ספרנו כי היינו עסוקים בעשייה: בחיפושים, בשיחות טלפון למכרים, במרכזי רשימות אלמונים, בביקורים בטיפולים נמרצים, בסרטונים מהרשתות - בחיפושים אחרי חלקים שירכיבו את הפאזל של הבוקר הארור שעבר עליך ב-7 באוקטובר. ואז, כשהפאזל הורכב, עברנו לעשייה מתוך אמונה חזקה - בתפילה, בדברי רבנים, בכוחה של תורה.

כשהגיע המידע שלפיו ככל הנראה נחטפה גופתך, המשכנו להיאחז בתקווה. בעבר היו שחזרו בחיים על אף מידע מודיעיני אחר, ואתה רן-בו, כבר עשית את הבלתי אפשרי בעבר.

כל הזמן הזה התגלו עוד ועוד פרטים על כל הטוב שהפצת סביבך. כולנו ידענו, אבל לא הבנו עד כמה השפעת על כל כך הרבה אנשים שנקרו בדרכך או שדאגת להיקרות בדרכם רק כדי להושיט להם יד לעזרה.

ואז הם חזרו, בכל פעם קצת, ולבסוף ממש רגע לפני החתונה של עומרי ושרון, שחיכו שנתיים בתקווה לחגוג איתך, חזרו כמעט כולם.

החללים הבודדים שנותרו לאחר מכן חזרו לאט-לאט, בדרך האכזרית שחמאס מוכיח בה מומחיות חסרת פשרות. גם אלו שהמודיעין שלנו לא ידע על מיקומם, גם הגיבורים שנחטפו בשנתיים האחרונות וגם הגיבורים שלפני 11 שנה - הם חזרו כולם.

כולם מלבד אחד. הראשון לצאת - רן גואילי, רני, רנצ'וק, מגן עלומים.

אתה שיצאת להגן עלינו, בלי לחשוב לרגע, בעודך פצוע, יצאת להילחם יחד עם חבריך, הצלת עשרות, לא עזבת ולא הסתתרת, נלחמת עד הכדור האחרון.

רן עוד לא חזר.

ואנחנו נאבקים בשקט, בכבוד, מתוך אמונה בהתחייבויות שניתנו לנו על ידי הממשל האמריקני - הנשיא טראמפ וראש ממשלתנו נתניהו, שרן יחזור אלינו, שעזה לא תשוקם עד שנקבל אותו בחזרה. האמנו כי ההבטחה שניתנה לטליק, איציק, עומרי, שירה ושרון מהנשיא טראמפ בעצמו היא ערובה לקיום ההתחייבות.

ועכשיו, נדמה שהגיע הזמן להתחיל לספור ימים, ימי התקדמות בשלב ב'. אבל השלב הזה היה אמור להגיע אחרי סיומו של שלב א' - החזרת כל החטופים, לא כולם למעט אחד.

בימים האחרונים מועצת "השלום" הוקמה, שיקום עזה יוצא לדרך. ועכשיו הפחד שנתחיל לספור ימים הולך וגובר. כמה ימים הם 11 שנים? כמה ימים הם 60 שנים?

בחודשיים האחרונים חזרנו ל-7 באוקטובר, אבל עם ידיעה אחת ברורה - עם ישראל מאוחד בקונצנזוס אחד: רני חייב לחזור הביתה! השיקום של עזה לא יכול לצאת לדרך בלי חזרתו של רני.

אסור שיקרה, לא עבורנו כמשפחה ולא עבור המדינה כולה. המסר שנעביר היום הוא זה שלפיו נחיה את חיינו בשנים שיבואו, כדי שלא יהיה עוד 7 באוקטובר. שלא יהיה צורך בעוד מאבק של משפחה - גולדין, שאול, ארד, כהן, גווילי...

הכותבת היא דודתו של החטוף החלל האחרון בעזה, רן גואילי