הובא למנוחות קצין אמ"ן עמית סער; בין המלווים אביב כוכבי, איזנקוט, גלנט ומפקד 8200

קצין אמ"ן תא"ל (במיל') עמית סער, רח"ט מחקר לשעבר שהלך אתמול (חמישי) לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן הובא היום למנוחות. תא"ל סער, שימש כראש חטיבת המחקר ב-7 באוקטובר.

באפריל 2024 הוא סיים את תפקידו לאחר שהתגלה אצלו גידול ממאיר. באיגרת למשרתים עם סיום תפקידו, כתב כי בחודשים האחרונים הם, והוא בראשם, חוו זעזוע עמוק. "לא עמדנו במה שמצופה מאיתנו, במה שאנחנו מצפים מעצמנו", כתב.

סער ז"ל לווה בדרכו האחרונה בבית העלמין בקרית שאול על ידי צמרת מערכת הביטחון בהווה ובעבר. בין הנוכחים היו שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי, מפקד 8200 הנוכחי, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון. מפקד חיל האוויר תומר בר, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ועוד.

בדברי הספד שנשא לזכרו הביע הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי התנגדות להקמת ועדת חקירה פוליטית וקרא להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. "החקירה של אירועי 7 באוקטובר חייבת להיעשות בידי ועדה ממלכתית, בלתי תלויה וללא הטיה, המורכבת מאנשי מקצוע. ועוד מבחן חשוב יש לוועדה - שאלו המופיעים בפניה ירגישו שהם סומכים עליה ועל מניעיה".

"הכול לא נורמלי": טקס גילוי המצבה של עומר נאוטרה ז"ל

במקביל, בבית העלמין בקרית שאול נערך בתזמון מצמרר, טקס גילוי המצבה של קצין צה"ל עומר נאוטרה, אזרח ישראלי-אמריקני ששירת כקצין וחייל בודד ונפל בשבעה באוקטובר. 

אביו, רונן נאוטרה קרא טקסט שכתב עומר ז"ל, כתרגיל בצבא, ומצאה המשפחה לאחרונה: "אני, כחייל בחיל השריון, כבר כמה שנים, חולם על היום שיגידו לי: ‘יאללה, הופעלנו’.עלה על מובילים, תגיע ללבנון. המשפט העוצמתי והידע שהמלחמה שאני מתכונן אליה כבר תקופה משמעותית מהחיים שלי הגיעה. בראש אני מוכן. אני אוהב לחשוב שאני נותן לעצמי כל יום את הכלים להיות מוכן לתנועה ברגע הפקודה. בפועל אני יודע שפקודה כזאת תפגוש אותי כשפיזית אני אהיה הכי רחוק מזה מחשבתית בחיים. חבר’ה, תשנו טוב, נהיה עסוקים כשנגיע’".

"אני אומר לצוות, שולח הודעה קצרה להורים בוואטסאפ ונרדם…ואז התחילו אזעקות.
גשם סגול, גשם סגול. יצאנו החוצה, שמעתי צעקות. בני הקשר קיבל רסיס ליד… הוא פונה לבית חולים. כמה שהכנו את עצמנו לרגעים האלה לא יכולנו למנוע את מה שקרה, ועכשיו אנחנו איש אחד פחות בפלוגה. התחלנו… אני פותח חבילת שוקולד בטנק עם הצוות. ‘עכשיו זה המאני טיים — אנחנו מחכים לזה כל השירות’. בום - ג׳ אחד חטף נ״ט. הופ - עוד אחד. נהג, אחורה מהר, אני צועק.
ירי מבצעי ראשון - ואיבדנו צוות. חייבים להמשיך".

"את המילים האלה מצאנו רק אתמול", סיפר האב רונן. "עומר כתב אותן באוגוסט 2022, בבה״ד 1.
לא בדיעבד. לא מתוך דרמה. אלא מתוך הבנה עמוקה של מה זה אומר להיות מפקד. אחריות. בהירות. ואומץ שקט. עומר אהוב שלנו, אנחנו עומדים כאן היום ליד המצבה הזאת, אבל בעצם אנחנו עומדים ליד אדם שידע בדיוק מי הוא רוצה להיות. קצין שריון. חייל בודד בצה״ל. מנהיג שמוביל אנשים - גם כשהוא יודע כמה זה עלול לקחת ממנו".

המצבה הזאת לא סוגרת סיפור. היא מציבה רף. רף של ערכים. של אחריות. של הנהגה. ובנקודה הזו בזמן, יש לנו חובה ברורה לומר בקול: אסור לנו להשלים עם מציאות שבה חטוף אחד עוד לא שב. יש להחזיר את רן גואילי, החטוף האחרון, הביתה. זהו חוב מוסרי, אנושי ולאומי, והמלחמה הזו לא תסתיים עד שגם הוא ישוב".

האם אורנה נאוטרה אמרה: "לפני כמעט חודשיים החזירו אותך אלינו, והנחנו אותך כאן אחרי חודשים ארוכים של צפייה ותזזית. אין בזה שום דבר נורמלי. הכול לא נורמלי. ובלתי נתפס. אחרי חודשים ארוכים, קצת התפנה מקום. המלחמה להחזיר אותך שקטה. ואתה התחלת להופיע".

"לפעמים אני ממש מרגישה אותך לצדי, כמו עכשיו, כשאני כותבת את התחושות האלה בדיוק. שרוע פרקדן על המיטה לידי, עם הטלפון ביד, גולל… סופג את השקט. כמו בשבתות העצלות, כשלא רצית דבר מלבד לנוח ולהיות".

שמענו היום על שיחות משמעותיות, על חוכמה ולב גדול הרבה מעבר לשנותיך. סימנת לנו את הדרך, עומר, ומי היה מאמין שנעמיס עליך עכשיו חלוקי נחל עם כל מה שאנחנו קיבלנו ממך. עומר, נתת בלב גדול. היה לך אכפת. היית כל-יכול. קפטן עומריקה שלנו. הכי אהבת שנתנו לך הזדמנויות
להראות כמה אתה חזק - מאוד חזק, וכמו שהיית חזק - כך היית רך בפנים. עומר, אתה חסר כל כך,
שזה כואב כל כך. נצחק ונצחיק. נאכל באהבה - כן, באהבה. נהיה קצת תמימים (זה קשה, אבל ממש ננסה). ניתן מעצמנו. נהיה טובים יותר. ונתגעגע - עד בלי די".