חברו של ארי גולדברג: ״הוא חווה את הזוועות של לבנון ועזה"

ביום ראשון שלח ארי גולדברג בן ה-23 הודעה לחברו הטוב וסילי, וסיפר שהוא לוקח את אחיו לבקו״ם. כעבור ימים אחדים נמצא החייל הבודד, לוחם הנדסה קרבית מוורג׳יניה, ארה"ב, ללא רוח חיים - מותיר אחריו סימני שאלה רבים - וחור גדול בלב הקרובים אליו.

״זה לפחות מה שאני יודע מההודעה האחרונה שקיבלתי מארי״, מספר היום (חמישי) וסילי קנדאורוב מהחנות ״לירן לבית ולגן״ בדימונה, שהכיר את ארי לפני כשלוש שנים, כשזה נכנס אליו במקרה לחנות - ומאז הפך לחברו הטוב. כעת הוא נזכר: ״ארי בקושי ידע אז מילה בעברית, עזרתי לו עם מה שצריך והתעניינתי מהיכן הוא בא. ארי הסביר לי שעלה ארצה בשביל להתגייס ושיש לו עוד שנה, אז שאלתי אותו איך הוא מתכוון להתפרנס עד אז - והוא אמר לי שכרגע אין לו פתרון חוץ מלחפש במכינה משפחה אומנת״, וסילי מספר.

״כמובן שמיד לאחר מכן הצעתי לו עבודה אצלי, וככה הכרנו. הוא היה עובד כל כך נמרץ והיה לו ידע בכל כך הרבה תחומים, הוא היה כמו אנציקלופדיה מהלכת״, מספר חברו, ומתאר כיצד הכיר את משפחתו: ״שמחתי מאוד להכיר את הוריו כשהגיעו לארץ וגם את אחיו שהתגייס בתחילת השבוע. המשכנו לשמור על קשר במהלך השירות הצבאי שלו והוא כל הזמן סיפר לי עד כמה שהוא היה צלף טוב, הכי טוב בכיתה! הוא מאוד אהב את השירות הצבאי במיוחד שהוא נלחם למעננו במלחמה הארורה הזו״, וסילי מפרט.

״הוא חווה את הזוועות של לבנון ואת הזוועות של עזה, ואיך שאני מכיר אותו אני בטוח שהוא נתן 110% מעצמו במהלך כל השירות״, כך לדבריו. ״בחודש האחרון הוא התלהב שהוא עומד להשתחרר והולך ללמוד באוניברסיטה, קנה רכב ראשון שלו, וכמה ימים אחרי זה הכל נקטע. הוא ידע שתמיד הדלת שלי פתוחה, הוא היה בא אליי בין אם זה לבית ובין אם זה לעבודה, ובין אם זו בעיה כלכלית או אישית. כנראה הפעם, הוא החליט שכבר אין לי או למישהו אחר דרך איך לעזור לו״, וסילי מסכם.

גם ליזה, שעבדה יחד עם ארי ז״ל בחנות בדימונה, מספרת: ״הוא עבד בחנות שנה וחצי. המנהל היה חבר שלו וממש קרוב אליו. הוא עבד אצלנו לפני הצבא וגם במהלך השירות היה בא הרבה ועוזר לנו. ארי היה בן אדם מצחיק, טוב, חכם, ממש ידיים של זהב. מבין הכל בחשמל, באמת ילד חכם מאוד״, היא מספרת ונזכרת: ״ראיתי את אח שלו כמה פעמים״.