על רקע הפעילות המשטרתית הנרחבת בכפר תראבין בימים האחרונים והמתיחות הגוברת בשטח, התכנסו היום (רביעי) ראשי רשויות של יישובים בדואיים בנגב לישיבת חירום והתייעצות משותפת. ההתכנסות מתקיימת בעקבות המבצע המשטרתי בכפר, הצבת מחסומים ופעולות אכיפה נרחבות, שלטענת ההנהגה הבדואית חורגות מהטיפול הנקודתי בעבריינות והופכות, לדבריהם, לפגיעה קולקטיבית בתושבים.
עבד, חבר מועצת תראבין, מתח ביקורת חריפה על אופן התנהלות המשטרה בכפר וטען לאלימות וליחס משפיל כלפי תושבים נורמטיביים. לדבריו, שוטרים נכנסו לבתים ולמתחמים ללא הבחנה, ובמקרים מסוימים הפעילו כוח גם כלפי מי שלא הציג תעודת זהות במקום. "הבעיה שלנו היא לא המאבק בפשיעה, אלא הדרך שבה זה נעשה. כשנכנסים ככה, בלי בדיקה ובלי הבחנה, זה יוצר השפלה וכעס", אמר.
ביקורת חריפה במיוחד נשמעה מצד ראש עיריית רהט, טלאל אלקרנאווי. אלקרנאווי הדגיש כי ההנהגה הבדואית רואה עצמה שותפה מלאה למאבק באלימות, בנשק הלא חוקי ובפשיעה, אך מתנגדת לענישה קולקטיבית. לדבריו, "אנחנו חיים בנגב יחד עם היהודים כבר עשרות שנים ורוצים להמשיך לחיות כאן בדו קיום. אנחנו בעד אכיפה, אבל לא מוכנים שיכניסו כפר שלם למצור ויתייחסו לכולם כעבריינים".
אלקרנאווי תקף בחריפות את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וטען כי התנהלותו נובעת משיקולים פוליטיים ומסכנת את המרקם העדין בנגב. לדבריו, בן גביר "מחפש להצית את השטח ולסכסך בין בדואים ליהודים כדי להרוויח קולות", והוסיף כי הצבת בטונדות ומחסומים בכניסות לכפרים אינה תורמת לביטחון אלא מגבירה את המתיחות. הוא קרא להתעלם מהתבטאויותיו של השר ולא לאפשר לו "לשרוף את כל מה שנבנה כאן ביחסי השכנות".
ראש עיריית רהט ציין כי שוחח היום עם לשכת נשיא המדינה והעביר מסר חריף גם לראש הממשלה, בדרישה להתערב מיידית. "יש ראש ממשלה במדינה. הוא היה כאן, ישב איתנו, שתה קפה, קראו לו 'אבו יאיר'. איפה הוא עכשיו?", תהה. לדבריו, תושבי היישובים הבדואיים אינם קיצוניים, אינם אויבי המדינה, ושילמו מחיר כבד גם באירועי 7 באוקטובר - חטופים, הרוגים ופצועים מקרב החברה הבדואית.
בהתייחסות לאירועי האלימות האחרונים באזור, ובהם הצתות ושריפות רכבים, הבהיר אלקרנאווי כי גם מעשים כאלה מגונים בעיניו, אך הזהיר מפני מיתוג אוטומטי שלהם כ"תג מחיר". "אולי מדובר בפרוטקשן או בפשיעה פלילית רגילה. למה לזרוק הכול על הציבור הבדואי ולהפוך את זה לסכסוך לאומי?", אמר והוסיף כי לטענתו, תושבים בדואים רבים פועלים בעצמם כדי למנוע פגיעה בשכנים יהודים עוד לפני הגעת המשטרה.
ראשי הרשויות הבדואיות קראו בסיום לפגישה משותפת עם ראשי הרשויות היהודיות בנגב ועם גורמי הממשלה, במטרה להרגיע את השטח ולטפל בבעיות נקודתית. "אנחנו לא רוצים שהנגב יבער", סיכמו, "יש כאן רצון לחיות בכבוד, בביטחון ובשכנות טובה - וזו אחריות של המדינה לשמור על זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו