השבוע התקיים דיון בוועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח״כ יצחק קרויזר, ביוזמת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. הדיון עסק באחריות הרשויות המקומיות למאבק בתופעת הזנות.
באוגוסט האחרון נסגרו בראשל״צ שבעה מקומות בצו מינהלי בחשד ששימשו לזנות. שלושה מהם חזרו לפעול בתוך ארבעה חודשים, והקשר עם הנשים במקום אבד.
על אף שהתופעה מתרחבת והופכת לחמורה יותר, רק ארבע רשויות מקומיות שלחו נציגים לדיון, מתוכן רק שתיים - ירושלים ובני ברק שלחו נציגי ציבור.
בישראל יש על פי ההערכות כ־14 אלף נשים בזנות, כ־3,000 מהן קטינות או צעירות, ורבות מהן כלל אינן נספרות ואינן מקבלות מענה. למרות החלטת ממשלה ברורה המחייבת רשויות לפתח מעני שיקום, רבות מהן אינן עושות זאת, וברשויות חרדיות כמעט שאין כלל התייחסות לתופעה.
לדיון הוזמנו ראשי רשויות ונושאי תפקידים בכירים שיידרשו לתת דין וחשבון מדוע אין תוכניות, תקצוב או שירותים ייעודיים, ומה מונע יישום מענים שכבר קיימים, מזיהוי ומיפוי בשטח, דרך שיתופי פעולה אזוריים ועד הרחבת שירותי רווחה ובריאות/
בין המוזמנים נציגי הערים: תל אביב יפו, ירושלים, ראשון לציון, חיפה, בני ברק, מודיעין ומודיעין עילית וכן מרכז השלטון המקומי, הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר החרדי וארגוני שטח. מדובר בדיון תקדימי שמסמן מעבר מדיבורים לאחריות ישירה של הרשויות ודרישה ברורה לפעולה.
מנכ״לית המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מוריה רודל סילפן, אמרה כי בלטה היעדרותם של ראשי ערים חרדיות, והוועדה תדרוש מהרשויות להמשיך ולתת דין וחשבון בכנסת.
יו״ר ועדת הפנים ח״כ יצחק קרויזר אמר כי המאבק בזנות מתחיל ברשויות המקומיות, והודיע על קיום דיון דחוף נוסף בנושא.
ממרכזי הסיוע נמסר כי בחיפה נסגרו בשנים האחרונות מסגרות ייעודיות, וכי מאז הקמת הניידת טופלו כ־2,800 נשים וגברים, בעוד שהתופעה משתנה – פחות זנות רחוב ויותר דירות דיסקרטיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו