"אזרחי ישראל בסכנה למתקפת טרור תואמת 7.10 בעוטף ירושלים"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דו"ח ביקורת מיוחד עם ממצאים חמורים ביותר, אשר סוקר את אפקטיביות מכשול קו התפר, פעילות המעברים בגזרת עוטף ירושלים והאחריות של כלל הגופים המעורבים בהגנת הגזרה.

בין הממצאים החמורים: סיכון חיים ממשי של התצפיתניות שמושבן בסמוך לקו התפר, מעבר חופשי של פלשתינים אל שטח ישראל ללא כל בידוק, אי-מימוש החלטות ממשלה בעניין המעברים מלפני שני עשורים והיעדר תפיסת הפעלה וסנכרון בין הגופים הרלוונטיים.

"לאחר טבח שמחת תורה, הממשלה ומערכת הביטחון היו חייבות להפיק לקחים ולהיערך כראוי להגנה בכלל הזירות", ציין אנגלמן באשר לבחירתו לקיים ביקורת בעניין מוכנות קו התפר לאירועי טרור ולסיכונים ביטחוניים שונים. "הליקויים בדו"ח מטרידים וחייבים להדיר שינה מעיני ההנהגה המדינית והביטחונית", הוסיף.

למעשה, את הביקורת קיימו במשרד המבקר בין השנים 2024-2025, וזו התייחסה למרכיבים רבים ומגוונים הקשורים למוכנות קו התפר בעוטף ירושלים; כך למשל, נבדקו תחומי האחריות של הגופים הרלוונטיים ובראשם מג"ב עוטף ירושלים, פורטו איומי ותרחישי הייחוס בגזרה, נבדקה אפקטיביות המענים המבצעיים באזור וכן הפריצות במכשול לאורך קו התפר. עוד נבחנו תפיסות ההפעלה הלוקות בחסר, חוסר הסנכרון בין המוני הגופים הפועלים בגזרה ואי-התאמת תשתיות המעברים לגידול באוכלוסייה.

עם זאת, הוזכר בדו"ח כי הביקורת הסתיימה לפני הפיגוע הרצחני בצומת רמות בספטמבר, בו נרצחו שישה בני אדם.

פיקוד ושליטה

אחד הנושאים המהותיים שנבחנו בדו"ח המבקר בנידון הוא הפיקוד והשליטה של הגופים השונים הנמצאים בגזרה ופועלים במעברים. על פי הביקורת, במשך 20 שנים משטרת ישראל מנהלת את המעברים השונים כשהיא לא גיבשה במהלכן תפיסת הפעלה רלוונטית שקובעת את הכללים, העקרונות ודרכי הפעולה במעברים.

עוד עלה כי קיים חוסר בהירות בעניין כפיפות מג"ב עוטף ירושלים למחוז ש"י של המשטרה, וכי העובדה שהגוף פועל, דה-פקטו, תחת ארבע זרועות שונות (פקמ"ז, מחוז ירושלים במשטרה, מחוז ש"י במשטרה ומפקד מג"ב) לא נבחנה מזה 22 שנים ויוצרת סרבול וקושי בהפעלת הכוחות בגזרה. בכלל, עלה כי ריבוי הכוחות בגזרה (ביניהם מג"ב, צה"ל, המשטרה ומאבטחים אזרחיים) מביא לפערים מבצעיים בפעילויות הגופים.

היבט נוסף בעניין הפיקוד והשליטה מתייחס לחוסר המשילות של המשטרה "במרחב מסוים" בעוטף ירושלים. הדו"ח לא מפרט באיזה מרחב מדובר, אולם ניתן להניח כי מדובר בכפר עקב שבצפון הבירה, שם המשטרה פשוט לא מצליחה לאכוף את החוק; על פי הדו"ח, "אי-מימוש אחריותה של המשטרה מביא להיעדר משילות ולהיעדר שירותים מוניציפליים, כשהיעדר המשילות פוגע ביכולת המשטרה לאכוף ולפעול כאשר נדרשת התערבותה".

עוד נכתב כי כאשר יש פעילות במקום היא מלווה, לא פעם, בהפרות סדר ובירי כלפי הכוחות המאבטחים את המשטרה, ושקיימת "יכולת מעבר של פלשתינים מאיו"ש למרחב. חלקם בעלי תעודות זהות כחולות המאפשרות תנועה חופשית בשטחי מדינת ישראל, שניצלו אותן כדי לבצע פיגועים בשטח המדינה, ואי-המענה הבסיסי מהווה סיכון ביטחוני לאזרחי מדינת ישראל".

נציין כי כפר עקב נמצא באחריות מוניציפלית של עיריית ירושלים שכמעט ולא משקיעה משאבים באזור, כאשר האחריות הביטחונית נמצאת בידי צה"ל. למעשה, רק בשבועות האחרונים הגיע ועד הכפר לעיריית ירושלים על מנת לדון בפתרונות לבעיות מוניציפליות שונות שנמצאות בתחום סמכותה, אולם אין לדעת אם הפגישה תועיל במציאות המורכבת במקום.

ליקויים נוספים נרשמו בהכשרת לוחמי מג"ב שאינה מתאימה לפעילות במעברים, לתחלופה התדירה של מפקדי המעברים אשר יוצרת "קושי ברציפות התפקוד וההנחיות", למחסור בנשקים בקרב כוחות המשטרה בגזרה וכן לעובדה כי בישראל לא קיים גוף מרכזי שייעודו לטפל בכלל המעברים היבשתיים שאינם בין-לאומיים.

המענה המבצעי

המסקנות שהועלו בחלק זה של הביקורת צריכות להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות, לא פחות.

על פי חלקן, עד לטבח השבעה באוקטובר משטרת מחוז ירושלים לא ניסחה תרחישי ייחוס רלוונטיים לגזרה בעניין פלישה המונית, דבר שבפועל פגע במוכנות המחוז ומוכנות מג"ב עוטף ירושלים לאירועי פח"ע מתפרצים.

רק באוגוסט 2024, כמעט שנה לאחר טבח שמחת תורה, הסתיימה הכנת הפקודה המדוברת על ידי משטרת מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים. גם אז, הפקודה לא כללה הוראות אופרטיביות המגדירה כיצד יש להיערך לתרחיש של פלישה ממספר נקודות לאורך קו התפר, הגם שבשב"כ העריכו כי הפלשתינים חשים שיש להם יכולת לחצות במעברים בקלות וללא סיכון ממשי.

עוד עלה כי בצד הפלשתיני של הנקודות בהן קיים המכשול (שמתפרש לאורך של 61% מקו התפר) קיימים מבנים שנבנו מעל החומה וכן ערימות של פסולת עפר, אשר מאפשרים זריקת אבנים והשלכת בקבוקי תבערה בקלות.

מסקנה חריגה נוספת שעלתה במהלך הפרק הנ"ל קשורה לעובדה כי במשך 30% מזמן הביקורת, סד"כ מג"ב עוטף ירושלים הוקצה למשימות "שאינן קשורות במישרין" לביטחון השוטף לאורך המכשול.

בין המשימות הללו נמנים טיפול הכוחות באירועי הפרות סדר בשטחי יו"ש, ליווי עצורים ותגבור הכוחות במחוז ירושלים של המשטרה. על פי המבקר, "העובדה הזו, לצד הפער של 11.5% במצבת השוטרים לעומת התקן, מעלים חשש לגבי יכולתו של מג"ב עוטף ירושלים לעמוד במשימות המוטלות עליו במסגרת אחריותו למרחב עוטף ירושלים. אי-עמידה מתמשכת במשימות הביטחון השוטף, יש בה כדי לסכן את תושבי ירושלים ולאפשר כניסת מפגעים לשטח ישראל".

הדו"ח מציג דוגמה מובהקת לכך, כאשר חושף כי בתקופה של חמישה חודשים, רישום ההכרזות של חמ"לי התצפיתניות של צה"ל על אירועי חדירה בגזרת עוטף ירושלים עמד על מאות והיה גבוה באופן משמעותי מרישום ההכרזות של מג"ב, שעמד על עשרות בלבד ומעלה חשש באשר לאופן איסוף ויצירת תמונת המודיעין על ידי מג"ב.

אגב, בעניין חמ"לי תצפיתניות הצבא נכתב כי "על אף האיום מגזרת יו"ש, לא חל שינוי בתפיסת מיקום חמ"לי האיסוף הצה"ליים בגזרת עוטף ירושלים והם נותרו בסמוך לקו התפר. מציאות זו, גם אחרי השבעה באוקטובר אז נרצחו ונחטפו תצפיתניות ששהו במוצב בקרבת גבול עזה, עלולה להעמיד את התצפיתניות בגזרת עוטף ירושלים בסיכון".

כשנדרשו במשרד המבקר בסוגיית מבנה המכשול עצמו, עלה כי לאורך עשרות ק"מ כלל לא קיים מכשול; "פלשתינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בידוק תוך סיכון תושבי ישראל", נכתב, לצד הצגת נתונים עגומים המצביעים על כניסתם של אלפי שב"חים מדי שנה דרך הפרצות.

"יש סכנה לאירועי פח"ע מכיוון שמפגעים יכולים להסתנן דרך הפתחות לשטח ישראל ולירושלים.  המכשול אינו מצליח לספק את המענה ההגנתי הנדרש, וחוסר-ההסכמה בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון לאומי בנוגע לגורם הנושא באחריות התקציבית לשדרוג המכשול מנציח את הבעיה ומסכן את תושבי ישראל".

בידוק, אבטחה והתאמת התשתיות

גם שני החלקים הללו, אותם כתבנו כחלק אחד, העלו ממצאים חריגים למדי; בין היתר, נמצא כי צמצום הסד"כ של חיילי המשטרה הצבאית ביוני 2023 הביא למצב בו גדוד "ארז" של החיל יכול היה לבצע, בפועל, כ-69% ממשימותיו - עובדה שפגעה פגיעה משמעותית בפעילות המבצעית של הגדוד.

למעשה, מאותו החודש חל צמצום נוסף בסד"כ הגדוד, דבר שהרחיב את חוסר-ההלימה שבין המשימות להן נדרש הגדוד, לבין מה שהוא יכול לבצע בפועל. המחסור בכוח האדם הביא לסגירה של נתיבים, וליצירה של "צוואר בקבוק" בפתח המעבר. כך גם, אגב, בפעילות המשטרה הכחולה; על פי המבקר, "נוכח היעדר תשתיות מתאימות ומחסור בכוח אדם המשטרה מתקשה בבידוק לכלי הרכב במעברים ברמה הנדרשת", כאשר זמן ההמתנה והעומסים יוצרים סיכון בטיחותי לבודקים ולממתינים לעבור.

עוד עלה כי שר הביטחון והמתפ"ש סיכמו על מתן אישורי כניסה לפלשתינים בתקופת הרמדאן מבלי להתחשב ביכולת של המשטרה לאכוף את המספרים הללו. "על פי המשטרה, היא שותפה לדיונים אך המלצותיה אינן מובאות בחשבון בקבלת ההחלטות", כך לפי המבקר. הבדיקה במהלך חודש הרמדאן העלתה כי תשתיות המעברים רחל, קלנדיה והזיתים לא מאפשרות הכנסת כלל המתפללים בטווח של שש שעות כפי שהוגדר, וכי העומסים יוצרים סכנת חיים של ממש. על פי המבקר, מלבד הסיכון לחיים מדובר ב"פגיעה תדמיתית במדינת ישראל ככזו שכביכול אינה מאפשרת חופש פולחן בתחומה".

באופן מעניין, המבקר העיר גם למשרד התחבורה, אשר החליט להרחיב את הכביש הסמוך למעבר המנהרות בלי לבחון את השפעת המהלך, שתרם ליצירת "צווארי בקבוק" במעבר.

מימוש החלטות הממשלה

המבקר ציין כי החלטות הממשלה שהתקבלו במשך השנים בנוגע למכשול לא הובאו לדיון אצל הקבינט המדיני-ביטחוני, "הגם שעברו שני עשורים מאישורן". בין השאר, הממשלות לדורותיהן לא דנו בהחלטה לאזרח מספר מעברים, לא מימשו את ההחלטה להעביר סמכויות מצה"ל למשטרה במספר מרחבים ולא דאגו שהשב"כ יהיה הגוף האחראי להנחיה המקצועית באשר לבידוק הנוסע וכבודתו בכלל המעברים, מלבד אלה שצה"ל אחראי עליהם.

"האחריות לתיקון הליקויים המפורטים בדו"ח זה מונחת בעיקר לפתחם של ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי, הרמטכ"ל, המפכ"ל, מפקד פקמ"ז, ממ"ז ירושלים ומפקד מג"ב – כל גורם ברמתו", סיכם המבקר.