אתר ההנצחה בכיכר דיזנגוף הופקר - וזה כתם על כולנו

הגיע הזמן שעיריית תל אביב תתייחס הרבה יותר ברצינות לאתר ההנצחה המאולתר שקם בתחילת המלחמה ומתקיים עד היום בכיכר דיזנגוף. זה מגיע לנופלים, לנרצחים, למשפחותיהם, וגם לנו כעם הנמצא בתהליך שיקום מתמשך.

זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל שם בהזנחה, אבל היום, בשעות הבוקר, עוד לפני שהגיעו המנקים, היו זרוקות במקום תמונות חללים מנופצות, חנוכיות שרק אתמול דלקו, ובעיקר בלטו הזוהמה וההזנחה. כאב לב עצום.

יותר משנתיים אחרי פרוץ המלחמה, אחרי שרוב החטופים - החיים והחללים - חזרו, אחרי שהאוויר שב לריאות עם הפסקת הלחימה, הכיכר המרכזית של העיר המרכזית בישראל חייבת להיראות מספיק מכובדת ומסודרת כדי לספר לכולם את מה שהיה.

אם רוצים להנציח, הגיע הזמן לעשות זאת כמו שצריך,ולא במיזם אזרחי מאולתר, שהיה אולי נכון לפני כמה חודשים, כשאנשים פרטיים רצו לחנויות לקנות מסגרות כדי לתת איזו צורה לתמונות שהיו זרוקות במשך תקופה ארוכה, ללא דורש או השגחה.

אלה בעיקר בני משפחה או חברים, שלעיתים מגיעים כדי לבדוק שיקיריהם עדיין שומרים על המזרקה. אין שום סדר, אין כבוד. הכול נראה כל כך פיראטי, חסר תכנון ובעיקר מקומם.

אנחנו נמצאים כעת בחודשי החורף הקרים, הגשם יורד מדי פעם ומוסיף לעליבות הכיכר. במשך היום והלילה מסתובבים שם לא מעט טיפוסים תימהוניים, והכול ללא שמירה וללא פיקוח - מי שרוצה יכול לבוא, לקחת ולשבור.

תל אביב נראית בשנים האחרונות רע, אבל יש לה תירוץ מעורפל: "בשיפוצים עד להודעה חדשה". להזנחת הכיכר אין שום הצדקה. ראש העיר, רון חולדאי, טייס קרב בעברו, שאיבד לא מעט חברים לאורך הדרך, חייב לקחת עוד היום את המושכות ולהחזיר למקום ולחללים את הכבוד המגיע להם.