ועדת חקירה בעידן ממשלת הפוסט-אמת
על שלוש זרועות עומדת הכחשת אסון 7 באוקטובר: הדיפה מוחלטת של קשר לזוועות, הטחת האשמה אל המחלוקות שקדמו לטבח, ומניעת ועדת חקירה מכל סוג • כשכל אלה חוברות יחד, מבחינת ממשלת החלומות לא קרה דבר, וזו רק מזימה נכלולית להפיל ראש ממשלה מכהן • המגיפה של תיאוריות הקונספירציה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מציג נתון מפחיד: אחרי שנתיים של עלייה תלולה, 51% מתומכי הקואליציה כיום מאמינים כי בכירים במערכת הביטחון ידעו מראש על מתקפת 7 באוקטובר והסתירו זאת מנתניהו. הסיבה: פגיעה פוליטית מכוונת בו. אבסורדי אפילו להסביר כמה מטורפת האמונה הזאת.
וזה השלב שבו אנו מגיעים לוועדת חקירה. לא הממלכתית דווקא, לא הממשלתית. סתם ועדה, מכל סוג, לא מוקמת ולא פועלת. במקביל, ראש הממשלה לא לוקח שמץ אחריות פומבית או מתנצל על האסון הגדול, ואיש מחברי הממשלה בזמן האסון לא מפנה את תפקידו מאשמה, צער או בושה. למעשה, ההכחשה המוחלטת למול האסון היא המסגרת שבה ועדת החקירה מנועה מלקום.
מזל אחד עצום יש לממשלה הזו: שהיא קיימת בעידן הפוסט-אמת. הכחשת 7 באוקטובר היא האירוע התקשורתי הכי גדול שראיתי בחיי בפוליטיקה הישראלית - והוא נוחל הצלחה, בעזרת שלוש זרועות הפועלות כאחת.
הזרוע הראשונה היא ההכחשה עצמה. זה לא רק לא להתנצל, לא לקבל אחריות ולא להתפטר - זה גם לא להיראות בלוויות או באירועי שבעה, לא לקשור את עצמך בזוועות ובאסון, לא לספק הסברים ולא להיות פתוח לשאלות בנושא. הדיפה מוחלטת.
הזרוע השנייה - הטחת האשמה אל המחלוקות השוליות (לעומתו) שהתקיימו לפני האסון: הסרבנים מקפלן, הצבא, היועמ"שית, בנט ולפיד, ההתנתקות, אוסלו, הציבור שלא תמך בכיבוש עזה. את כל אלה מפמפמים שוב ושוב, עד שחוסר ההיגיון בהן נשכח: נתניהו שאמר כי גורמי הביטחון מפריזים בהתרעות למלחמה, מערכת המשפט שטיפח, הצבעתו בעד ההתנתקות, ועוד ועוד - כל זה נמחק לחלוטין בעזרת משקולת הזעם, חוסר האונים והתסכול למול יריביו של הימין המושפל והכאוב.
הזרוע השלישית: מניעת ועדת חקירה מכל סוג. לא פתרון שמאלני, לא פתרון ימני. עיכוב. מסמוס. שוב, בג"ץ יואשם בכך. האופוזיציה, שמסרבת להצעה של הימין לוועדת חקירה. שוב, אפס אחריות או הודאה בניהול הסיטואציה. חוסר אונים מכוון, מזויף, שמשיג גם את אפקט ההאשמה וגם דבר נוסף: היעדרו של כל דיון ענייני. היעדרו של דיון על פקודות, על נהלים, על מוכנות. על מה היה שם. במקום זאת יש דיון פוליטי. ובדיון הזה הממשלה עובדת כמכונה, ומנצחת.
שלוש הזרועות מרכיבות יצירת פאר, המגפה של תיאוריות הקונספירציה. תומכי הממשלה נמצאים בדיסוננס נוראי: איך ממשלת החלומות נכשלה יותר מכל אחת אחרת בהיסטוריה? שלוש הזרועות מעניקות לכך תשובה: מעולם לא נכשלנו. דבר לא קרה. רבב לא דבק בנו. 7 באוקטובר היה בסך הכל עוד מזימה נכלולית וכושלת של השמאל, להפיל ראש ממשלה מכהן. ובכן, לא ניתן להם, לשמאלנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו