עשור של עמידה במקום ואף נסיגה בשילוב גברים חרדים בשוק העבודה ובצה"ל, לצד המשך התקדמות של נשים חרדיות והתרחבות דרמטית של עולם הישיבות - כך עולה משנתון החברה החרדית 2025 שפרסם היום (שבת) המכון הישראלי לדמוקרטיה.
מפגינים בעצרת המיליון בירושלים// יוני ריקנר
השנתון, המופיע בפעם העשירית, מצביע על פער מתרחב בין המינים: בעוד תעסוקת הגברים עומדת על 53% בלבד והשכר הממוצע שלהם מגיע ל-49% בלבד מזה של גברים לא חרדים, מספר בחורי הישיבות והאברכים זינק ב-83% לכ-169,500. במקביל, 57% מהחברה החרדית הם מתחת לגיל 19 - מהאוכלוסיות הצעירות בעולם, ו-33% מהמשפחות חיות מתחת לקו העוני, אך לצד זאת 75% מהן בעלות דירה.
נתון בולט נוסף: 55% מהחרדים שהתגייסו לצה"ל בחרו במסלולים כלליים ולא ייעודיים לחרדים - מה שמעיד שרובם חרדים לשעבר. השנתון חושף גם פערים עמוקים באוריינות פיננסית: רק 41% מהחרדים סבורים שיוכלו להתמודד עם הוצאה בלתי צפויה ללא עזרה משפחתית, לעומת 63% בקרב יהודים לא חרדים.
את השנתון ערכו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר עמיתי מחקר בתוכנית החברה החרדית בישראל במכון הפועלת במסגרת מרכז ג'יקובס לחברה משותפת בראשות עו"ד שלומית רביצקי טור פז.
לדבריהם, נתוני העשור מצביעים על עמידה במקום במספר החרדים הפונים לשירות צבאי ואזרחי: בשנת 2024 פנו לשירות 3,060 בוגרי החינוך החרדי, מספר גבוה במעט מהמשרתים בשנת 2014 (3,710). אולם בשל הגידול הדמוגרפי המהיר של החברה החרדית מדובר בירידה ריאלית של כרבע בתוך עשור. עם זאת, שנת 2024 משקפת עלייה מהירה של 51% במספר המתגייסים בוגרי החינוך החרדי לצבא שעשויה לנבוע מן המלחמה ומחובת הגיוס שהוטלה על הצעירים החרדים.
מתוך הפונים בשנת 2024, 2,560 התגייסו לצה״ל ו־500 לשירות הלאומי. 55% מהמתגייסים לצה"ל שובצו במסלול כללי שאינו ייעודי לחרדים ו־45% במסלולים מותאמים, מה שמעיד על כך שרוב הפונים לשירות הינם חרדים לשעבר. שיעור השיבוץ לתפקידים קרביים עומד על 40% במסלול הכללי לעומת 30% במסלול החרדי. רוב הפונים לשירות האזרחי מתחילים אותו רק לאחר גיל 24 - נתון קבוע בעשור האחרון.
דמוגרפיה: חברה צעירה במיוחד - 57% בני 19 ומטה
האוכלוסייה החרדית מונה כ-1.45 מיליון נפשות (14.3% מאוכלוסיית ישראל) והיא אחת הצעירות בעולם: 57% בני 19 ומטה. בעוד שיעור החרדים מעל גיל 65 עומד על 4% מכלל האוכלוסייה, שיעורם עד גיל 19 מגיע ל-22%. מבנה גילאים זה יוצר עומס גדל והולך על מערכות החינוך, התעסוקה, הרווחה ושוק העבודה. שיעור הפריון עומד על 6.5 ילדים לאישה, מהגבוהים בעולם, וללא שינוי משמעותי בעשור האחרון - מה שמסביר את הגידול הדמוגרפי המואץ.
מערכת החינוך
מערכת החינוך החרדית גדלה בעשור האחרון בקצב ממוצע של 3.7% בשנה. בשנת תשפ"ה לומדים בה כ-420 אלף תלמידים (21% מכלל תלמידי ישראל ו-27% מהחינוך העברי), לעומת 290 אלף לפני עשור. 31% מתלמידי כיתות א' בחינוך העברי לומדים כיום בפיקוח חרדי. רוב התלמידים (62.5%) לומדים ברשתות החרדיות, 21% במוסדות פטור, 8.5% במוכר שאינו רשמי ו-7.5% בממלכתי חרדי. שיעור הזכאים לבגרות עלה מ-10% לפני עשור ל-16% כיום - לעומת 85% בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
עולם הישיבות והכוללים
מספר תלמידי הישיבות והאברכים החרדים מעל גיל 18 זינק בעשור האחרון (2013-2023) מ-92,500 ל-169,500 - עלייה של 83% וקצב גידול שנתי של מעל 6%, גבוה מקצב הגידול הכללי של החברה החרדית. אולם בשנת 2024 חלה ירידה חדה במספר הרשומים במשרד החינוך: הנתון הרשמי עומד על 109,601 בלבד, כאשר קרוב ל-70,000 בחורי ישיבה ואברכים חייבי גיוס בגילאי 18-27 אינם מתוקצבים ולכן לא מופיעים בדיווחים. 53% מהאברכים מעל גיל 31.
השכלה גבוהה והכשרה מקצועית: מנוע הצמיחה שנחלש
בתשפ"ה לומדים בהשכלה גבוהה 18,953 סטודנטים חרדים (5.5% מכלל הסטודנטים), כאשר קצב הגידול התמתן בשנים האחרונות ל-4% בלבד בשנה, לעומת העשור שקדם לו.
עיקר הגידול בתארים מתקדמים. לעומת זאת, ההכשרה הטכנולוגית (מה"ט) הפכה למנוע צמיחה מרכזי: מספר הלומדים החרדים במה"ט הגיע ב-2024 ל-9,600 (15% ממחזור נשים חרדיות ו-7.5% ממחזור גברים) - פי שלושה משנת 2014, בקצב של כ-17% בשנה בחמש השנים האחרונות.
תעסוקה בשנת 2025
שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד ב-2025 על 53% ושל נשים חרדיות על 81%. גבר חרדי עובד בממוצע 36.5 שעות שבועיות (לעומת 45 אצל גבר לא-חרדי) ואישה חרדית 32 שעות (לעומת 38.5). 30% מהגברים החרדים מועסקים בחינוך ורק 4.8% בהייטק, ו-42.5% מהנשים בחינוך - שינוי מוגבל בעשור האחרון. הפער הכלכלי בולט: השכר הממוצע של גבר חרדי עומד על 9,929 ש"ח (49% משכר גבר לא-חרדי), ושל נשים חרדיות על 8,617 ש"ח (67% משכר נשים לא-חרדיות).
רמת החיים
33% מהמשפחות החרדיות ו-45% מהילדים חיים מתחת לקו העוני, לעומת 14% ו-13% בקרב משפחות לא-חרדיות - אם כי חלה ירידה מ-39% ב-2015. ההכנסה החודשית הממוצעת למשק בית חרדי עומדת על 14,816 ש"ח לעומת 24,466 ש"ח במשק בית לא-חרדי (60.5%), ירידה יחסית מ-66.5% ב-2012.
75% מהחרדים מחזיקים דירה - שיעור גבוה מעט מלא-חרדים (72%), אך רק 50% מחזיקים רכב לעומת 82%, פער שהצטמצם מ-37% ו-77% לפני עשור. 69% מהחרדים גולשים באינטרנט לעומת 94% בקרב לא-חרדים, גם כאן צמצום פערים מ-43% ו-78% לפני עשור.
אוריינות פיננסית
סקר הלמ"ס מעלה פערים משמעותיים בהתנהלות הכלכלית: חרדים מאוזנים פחות כלכלית, לווים יותר, חוסכים פחות ונוטים לאמצעי חיסכון ללא תשואה ממשית. 41% מהחרדים בעלי משכנתה ו-36% בעלי הלוואות נוספות (לעומת 29% ו-28% בלא חרדים), ו-18% משתמשים בגמ"חים (לעומת 2%).
רק 41% מהחרדים סבורים שיוכלו לעמוד בהוצאה בלתי צפויה ללא עזרה משפחתית (לעומת 63%), ו-41% מעריכים שיחזיקו מעמד עד חודש בלבד במקרה של אובדן הכנסה (לעומת 28%). הכיסוי הביטוחי נמוך: ביטוח בריאות פרטי 73% (לעומת 85%), סיעודי 30% (לעומת 54%), חיים 41% (לעומת 58%). רק 11% חוסכים בשוק ההון (לעומת 28%), ו-41% תכננו היטב את הפרישה לפנסיה (לעומת 55%).
למרות הפערים, 27% מהחרדים מרוצים ממצבם הכלכלי - כמעט זהה ללא-חרדים (26%).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו