יחידת יהלום: היהלומן שנותן טבעות אירוסין בחינם לחיילים - הסיבה מעוררת צמרמורת

עד למתקפת 7 באוקטובר נראה היה שהכל מסתדר בחייו של אדיר מסיקה ז"ל. היתה לו אהבה גדולה, מותג תכשיטים שעיצב בעצמו ומשפחה אוהבת. אבל הכל נגדע באחת בשבת הנוראה ההיא, כשנרצח במסיבת הנובה, והוא בן 23 בלבד. מאז אביו מנסה לשמר את מורשתו ולהמשיך את דרכו במיזם הנצחה מרגש: "היהלום של אדיר".

אדיר היה בן 4 כשחזר לישראל עם הוריו, אלון ושירי, משהות ארוכה בארה"ב, והמשפחה השתקעה באבן יהודה. "החלטנו לגדל את ילדינו בארץ למרות האתגרים הביטחוניים", מסביר האב אלון (55), "יכולנו לבחור ברגוע, בשקט ובנוח, אבל בכל זאת חזרנו. אדיר גדל כאן עם אחיו לירן, אור ולבי. ילד חכם, מוצלח בלימודים, גולש ומדריך גלישה, שעשה ארבע שנות שירות משמעותי ביחידת יהל"ם". אחרי שהשתחרר מהצבא נסע אדיר לטיול, ובו פגש את יולי, אהבת חייו.

ביום שישי, 6 באוקטובר 2023, בתום ארוחת הערב המשפחתית, הגיעו שלושה חברים של אדיר, וביחד יצאו דרומה למסיבה. למחרת בבוקר התהפך עולמה של המשפחה. "לירן, אחיו של אדיר, יצא בשבת מוקדם בבוקר לעשות סנפלינג. אני שכחתי את הנייד שלי בקומה התחתונה בבית, מה שלא קרה לי בעבר. לירן התקשר לשירי אשתי ואמר לה: 'אמא, תעירי את אבא, יורים על אדיר'. הוא ידע על מה שקורה, כי אדיר התקשר אליו מתוך התופת.

"רצתי למטה לקחת את הנייד שלי, וראיתי שם שתי שיחות שפספסתי מאדיר. חזרתי אליו מייד, אבל הוא לא ענה לי. ב־7:21 אדיר שלח הודעה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית: 'אני אוהב את כולכם'. כעבור שבע דקות הוא שלח ללירן אחיו הודעה נוספת: 'החברים שנסעתי איתם מתים, לא בטוח שאני יוצא מזה. אוהב אותך אחי'.

"התקשרתי מייד לנייד של יולי, והיא אומרת לי 'נפרדנו'. לא הבנתי על מה היא מדברת, חשבתי שהיא מדברת על הזוגיות ביניהם. ואז היא כתבה: 'אלון, שלח לפה כוחות, אני שומעת אותם (המחבלים, ק"א) מחוץ למיגונית, הם ירצחו אותנו'. ככה זה נמשך עד 12:50, ואז ניתק גם הקשר איתה. יצרתי קשר עם אביו של עילי נחמן ז"ל, אחד החברים הקרובים ביותר של אדיר, שהיה איתו במסיבה (ונרצח גם הוא, ק"א), והוא אמר שהוא נוסע דרומה לחפש אחריו. רציתי להצטרף אליו, אבל אז לירן אמר לי: 'אבא, שלא תעז לצאת מהבית, זה מוות בטוח'".

אלון מסיקה: "'היהלום של אדיר' יימשך כל עוד אוכל לספק טבעות. לפרויקט הזה יש כבר ארבעה תינוקות שנולדו - גם בזכותו של אדיר"

בערב הבין אלון שהבנות שהיו במסיבה עם אדיר וחבריו פונו לבתיהן. "יולי היתה במצב רגשי קשה מאוד, ולא יכלה לדבר איתי. התקשרתי לשתי האחרות וביקשתי מהן לספר לי הכל. שאלתי אם יש גופה, והן ענו 'כן'. הן סיפרו לי שהם נכנסו למיגונית, ואדיר ועילי החליטו שברגע שמחבל כלשהו ייכנס למיגונית - הם הודפים אותו החוצה ונלחמים בו. הכוונה היתה שאף מחבל לא יפגע בהם ללא מאבק, וזה מה שבאמת קרה. שם התחילו 'החיים החדשים' שלהם ושלנו".

בורסת היהלומים תרמה

אחרי מותו גילו הוריו של אדיר שהוא הותיר מותג עצמאי של תכשיטים, שאותם עיצב בחמשת חודשי חייו האחרונים. אלון, שבמקצועו הוא צורף ויהלומן, העלה מייד פוסט לפייסבוק, ובו הציע לחייל הראשון שרוצה להציע נישואים - שיבוא לקחת טבעת אירוסים ללא תשלום ויבנה בית בישראל, לעילוי נשמתו של אדיר.

"תכננתי שזה יהיה משהו חד־פעמי, וכעבור כמה דקות כבר התקשרו בבקשה לקבל את הטבעת", משחזר אלון, "זה היה רס"ן דור זימל ז"ל מאבן יהודה, שנהרג מאוחר יותר מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה בצפון, חודש לפני חתונתו. הוא היה החייל הראשון שקיבל טבעת.

"למחרת התקשר מישהו אחר, ואמרתי לו: 'מצטער, כבר נתתי'. הוא הסביר לי שכבר הפיק את כל אירוע האירוסים שלו, וחסרה לו רק הטבעת. אז אמרתי לו 'יאללה, קח גם אתה'. מאז חילקתי 260 טבעות לעילוי נשמת אדיר, ויש עוד שמונה שמחכים". אגב, במהלך הראיון התקבלו עוד שתי הודעות נכנסות מבחורים, שביקשו גם הם לקבל טבעת.

בתחילת הדרך מימן אלון את הפרויקט היקר מכיסו הפרטי. בהמשך הצטרפו למיזם חברים מהתחום מרחבי העולם ותרמו כסף, זהב ויהלומים. "היו תרומות מבורסת היהלומים ברמת גן, ממקסיקו, מארה"ב, מגרמניה, מברזיל, מקנדה וממקומות נוספים. הזמינו אותי ואת שירי לדבר על אדיר בוושינגטון וגייסו כסף גם שם. אנחנו ממשיכים במיזם הזה, אין לנו כוונה לעצור. זה נהיה פרויקט חיים שלנו, וכל עוד המיזם קיים - הוא משאיר את אדיר חי.

"הפרויקט 'היהלום של אדיר' יהיה רלוונטי כל עוד אני חי, וכל עוד אני יכול לספק את הטבעות לסדירניקים, לאנשי קבע ולמילואימניקים. אדיר לא יוכל, לצערנו, לבנות בית בישראל, אבל בזכותו נקים בתים אחרים, דור חדש. לפרויקט הזה יש כבר ארבעה תינוקות, שזה ממש מטורף".

דרך לקירוב לבבות

בתקווה שהיא (או הוא) אמרו "כן" להצעת הנישואים, עכשיו צריך למצוא רב שיערוך את החופות. רועי זאבי, בן 32 מבארות יצחק, חיתן 260 זוגות בשלוש השנים האחרונות, וזה אפילו לא המקצוע שלו. הוא איש ביטחון דובר ערבית, היה יועץ במנהל האזרחי, עד מומחה להסתה ברשתות, מומחה לערבית ולאסלאם. חיתון זוגות, לדבריו, הוא התחביב האהוב עליו.

"הכל התחיל כשזוג חברים שלי, שמאוד רחוקים מהדת, אמרו לי שאם אני לא אחתן אותם - הם לא יתחתנו בחתונה יהודית", מספר זאבי. "אני אוהב אתגרים, אז אמרתי להם 'אין בעיה, ראס בין עינכום אני מחתן אתכם'. נרשמתי לכולל, למדתי וניגשתי למבחנים ברבנות. עשיתי הסמכה בארגון 'צהר' וחיתנתי אותם".

התחביב הזה גוזל די הרבה מזמנו הפנוי של זאבי. רק בספטמבר האחרון הוא השיא 24 זוגות. מה דוחף אותו לעשות את זה? הוא מונה כמה סיבות: "כל חופה שלי היא יצירת אמנות. נורא חשוב לי לרגש, לשמח ולהצחיק את בני הזוג ואת האורחים. זו זכות אדירה להיות עם הזוג ברגע הממש מרגש, כשיש להם ניצוץ בעיניים".

רועי זאבי: "מי שחי חיי תורה חייב להתגייס. כשאני עומד בחופה עם החליפה ונשק ארוך, אני משכנע אנשים שדתיים לא משתמטים"

לזאבי יש מניע נוסף, רלוונטי מאוד לתקופתנו: "זה אמצעי לקירוב לבבות. בחתונות האלה אני מגיע לחיבור כל כך יפה בין המון סוגים של אוכלוסיות בחברה הישראלית. הזוגות שאני מחתן הם בדרך כלל לא דתיים, ואין להם רב. מבחינתי, זו שליחות לחתן אותם, להראות להם את הצד היפה של היהדות. בראש של רבים מהם יש רתיעה ממוסד הרבנות, כי 'רבנות' זה חרדים וחרדים זה משתמטים. אני בא גם לתקן את הדבר זה, כי מי שחי חיים של תורה חייב להתגייס ולתת את מאה האחוזים שלו למען ארץ ישראל ועם ישראל. כשאני עומד בחופה עם החליפה ועם נשק ארוך, אני משכנע אנשים שדתיים לא משתמטים - בלי להגיד מילה".

להרים קביים למעלה

זאבי נזכר בחתונה מרגשת במיוחד של גיבור ישראל בשם אושר גז. "אושר נפצע קשה בהתרסקות מסוק בעזה. כל הרגל שלו מפורקת ומלאה ברזלים. הוא היה מאושפז ואחר כך עבר שיקום. כל החברים שלו מהשיקום הגיעו לחתונה שלו.

"לפני שבירת הכוס אני תמיד מדבר על המצב שלנו ומתפלל עם כולם שכל השברים בעם יתאחדו. הפעם ביקשתי מכל הגיבורים להרים את הקביים למעלה, פניתי לקהל ואמרתי 'בואו נרים לכל הגיבורים שכאן' - והקהל מחא כפיים דקות ארוכות. יש לי צמרמורת רק מלספר את זה.

"אמרתי להם שהם הסיבה שאני ממשיך לשרת במילואים, כי אני מבין שיש אנשים שממש מקריבים את הגוף שלהם למען עם ישראל".