מרכז עדאלה הגיש לפני שלושה ימים (שני) תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל את החלטת אוניברסיטת בר-אילן להשעות מהלימודים את חלא עודה, סטודנטית לתואר ראשון באופטומטריה, לאחר שבחרה לעטות ניקאב.
לפי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכת הדין לובנא תומא, האוניברסיטה הודיעה לעודה ב-4 במאי כי לא תוכל להשתתף בשיעורים או להימצא בקמפוס כל עוד היא עוטה ניקאב - בטענה לפגיעה ב"איכות ההוראה", ב"אינטראקציה לימודית וחברתית" וביכולת "הזיהוי לצורכי ביטחון וחובות אקדמיות".
בתביעה נטען כי עודה החלה לעטות ניקאב כחלק מביטוי זהותה הדתית, וכי בשבועות הראשונים לא נשמעה כל טענה מצד סטודנטים או מרצים. היא אף נשאה בפני כיתתה הרצאה אישית על משמעות הלבוש, שזכתה למחיאות כפיים ושיח תומך.
"לא היה קושי אקדמי שנגרם עקב עטיית הניקאב", נכתב בתביעה. "אין אף תלונה, לא היה אירוע פגיעה בהוראה, ולא נרשם כל קושי בזיהוי למעט נכונות מלאה של התובעת להזדהות בפני אשת צוות". לפיכך, כך נטען, החלטת האוניברסיטה נשענה "על ריק עובדתי".
עדאלה הציג גם דוגמאות למוסדות אקדמיים אחרים בישראל, שבהם לומדות סטודנטיות עטויות ניקאב ללא הפרעה ובתיאום נהלי זיהוי פשוטים - דבר שממחיש, לטענת המרכז, כי קיימות חלופות מידתיות שהאוניברסיטה סירבה לשקול.
ברמה המשפטית, טוענת התביעה כי החלטת האוניברסיטה פוגעת בזכויותיה החוקתיות של עודה - לכבוד, לאוטונומיה ולחופש ביטוי, ומהווה אפליה מחמת זהותה הדתית והמגדרית. "אין מקור סמכות בדין המאפשר למוסד להשכלה גבוהה למנוע מסטודנטית להשתתף בלימודים מחמת הופעתה הדתית", נכתב, ומכאן שההחלטה מהווה "חריגה מסמכות שדינה להתבטל".
חלא עודה עצמה מסרה: "זהותי הדתית היא חלק מהותי מכבודי וממי שאני. החלטת האוניברסיטה היא פגיעה ישירה בזכות בסיסית של כל סטודנטית לקיים את אמונתה ללא אפליה. זה מאבק משפטי ומוסרי גם יחד, על הזכות להיות נוכחות במרחב האקדמי בלי פחד".
תגובת אוניברסיטת בר-אילן: "אוניברסיטת בר-אילן מכבדת כל אדם באשר הוא, לרבות בחירתו לקיים את דתו ומנהגיו. באוניברסיטה קיימת חובת גילוי פנים בשיעורים, במרחבים הפתוחים ובפעילות האקדמית, מטעמים פדגוגיים וביטחוניים. הנושא הובהר לחלא עודה עוד בטרם קבלתה ללימודים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו