"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עטתה ניקאב - והושעתה: מאבק משפטי נגד אוניברסיטת בר אילן

מרכז עדאלה הגיש לפני שלושה ימים (שני) תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל את החלטת אוניברסיטת בר-אילן • הטענה להרחקה: פגיעה ב"איכות ההוראה", ב"אינטראקציה לימודית וחברתית" וביכולת "הזיהוי לצורכי ביטחון וחובות אקדמיות" • עודה טוענת כי היא אף נשאה בפני כיתתה הרצאה אישית על משמעות הלבוש, שזכתה למחיאות כפיים ושיח תומך

,עודכן
0השמעה
הסטודנטית חלא עודה. צילום: ללא

מרכז עדאלה הגיש לפני שלושה ימים (שני) תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל את החלטת אוניברסיטת בר-אילן להשעות מהלימודים את חלא עודה, סטודנטית לתואר ראשון באופטומטריה, לאחר שבחרה לעטות ניקאב.

לפי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכת הדין לובנא תומא, האוניברסיטה הודיעה לעודה ב-4 במאי כי לא תוכל להשתתף בשיעורים או להימצא בקמפוס כל עוד היא עוטה ניקאב - בטענה לפגיעה ב"איכות ההוראה", ב"אינטראקציה לימודית וחברתית" וביכולת "הזיהוי לצורכי ביטחון וחובות אקדמיות".

הסטודנטית חלא עודה נאסרה להגיע ללימודים בעקבות החלטה לעטות ניקאב // ללא קרדיט

בתביעה נטען כי עודה החלה לעטות ניקאב כחלק מביטוי זהותה הדתית, וכי בשבועות הראשונים לא נשמעה כל טענה מצד סטודנטים או מרצים. היא אף נשאה בפני כיתתה הרצאה אישית על משמעות הלבוש, שזכתה למחיאות כפיים ושיח תומך.

"לא היה קושי אקדמי שנגרם עקב עטיית הניקאב", נכתב בתביעה. "אין אף תלונה, לא היה אירוע פגיעה בהוראה, ולא נרשם כל קושי בזיהוי למעט נכונות מלאה של התובעת להזדהות בפני אשת צוות". לפיכך, כך נטען, החלטת האוניברסיטה נשענה "על ריק עובדתי".

עדאלה הציג גם דוגמאות למוסדות אקדמיים אחרים בישראל, שבהם לומדות סטודנטיות עטויות ניקאב ללא הפרעה ובתיאום נהלי זיהוי פשוטים - דבר שממחיש, לטענת המרכז, כי קיימות חלופות מידתיות שהאוניברסיטה סירבה לשקול.

אוניברסיטת בר-אילן (ארכיון),צילום: יהושע יוסף

ברמה המשפטית, טוענת התביעה כי החלטת האוניברסיטה פוגעת בזכויותיה החוקתיות של עודה - לכבוד, לאוטונומיה ולחופש ביטוי, ומהווה אפליה מחמת זהותה הדתית והמגדרית. "אין מקור סמכות בדין המאפשר למוסד להשכלה גבוהה למנוע מסטודנטית להשתתף בלימודים מחמת הופעתה הדתית", נכתב, ומכאן שההחלטה מהווה "חריגה מסמכות שדינה להתבטל".

חלא עודה עצמה מסרה: "זהותי הדתית היא חלק מהותי מכבודי וממי שאני. החלטת האוניברסיטה היא פגיעה ישירה בזכות בסיסית של כל סטודנטית לקיים את אמונתה ללא אפליה. זה מאבק משפטי ומוסרי גם יחד, על הזכות להיות נוכחות במרחב האקדמי בלי פחד".

תגובת אוניברסיטת בר-אילן:"אוניברסיטת בר-אילן מכבדת כל אדם באשר הוא, לרבות בחירתו לקיים את דתו ומנהגיו. באוניברסיטה קיימת חובת גילוי פנים בשיעורים, במרחבים הפתוחים ובפעילות האקדמית, מטעמים פדגוגיים וביטחוניים. הנושא הובהר לחלא עודה עוד בטרם קבלתה ללימודים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר