הגילויים של בן גביר על הטלפון של הפצ"רית - והעדות המטלטלת של שגב כלפון | הכותרות מוועידת "ישראל היום"

אחרי שנתיים מורכבות של מלחמה, מדינת ישראל מתחילה לבנות את עצמה מחדש, לשקם את ההריסות שעוד נותרו. על רקע ההנעה מחדש את הכלכלה וההרכבה מחדש את הפאזל המיוחד שנקרא החברה הישראלית, ועידת "ישראל בונה חוסן" התקיימה היום (שני) בירושלים.

הוועידה דנה בשורה ארוכה של נושאים הנוכחים בשיח הציבורי. על סדר היום עולה החשיבות בגיבושה של תפיסת ביטחון מעודכנת למדינת ישראל. כמו כן, יתקיימו מושבים מקצועיים וסדרת ראיונות פוליטיים, מדיניים, כלכליים, בריאותיים וחברתיים. 

ועידת "ישראל בונה חוסן" משודרת בשידור ישיר ממלון VERT בירושלים באתר ובאפליקציה של "ישראל היום".

הוועידה מתקיימת במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר התרבות והספורט מיקי זוהר, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, יו"ר מפלגת 'ישר!' גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת 'הדמוקרטים' יאיר גולן, מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, מנכ"ל ומייסד ארגון "השומר החדש" יואל זילברמן, מנכ"ל "תגלית" גידי מרק, והנשיא ומייסד של קרן מנומדין וקבוצת מיטרלי חיים טייב.

תשתית יסוד עליו נשענת ההצלחה הישראלית

נשיא המדינה יצחק הרצוג פתח ואמר: "בשנתים האחרונות, מאז 7 באוקטובר, גדול אסוננו מאז תקומתנו, שוב מצויה ישראל בתקופה קשה ומאתגרת ביותר שנמשכת זמן רב. היא כוללת בתוכה פגיעה. אבל כמו אז, אסור להשאיר את המחר ליד המקרה. חייבים להמשיך ביוזמות בכל תחום".

הוסיף נשיא המדינה ואמר: "הוועידה הזו של 'ישראל היום' מתקיימת בסימן 'ישראל בונה חוסן'. זה לא רק מושג. זה תשתית יסוד עליו נשענת ההצלחה הישראלית. חוסן ואמונה בעצמנו, כעם אחד ומדינה אחת, והבחירה לא להתייאש כשקשה ביותר. להתמיד קדימה, ובנחישות. אני בטוח שהרעיונות שיוצגו בוועידה כאן יהיו בעלי משמעות ויהפכו את ישראל למקום טוב יותר".

כשירושלים חזקה, מדינת ישראל חזקה

ראש עיריית ירושלים, משה ליאון: "אנחנו מדברים היום על חוסן. כשאנחנו מדברים על חוסן, אני חייב לומר - בירושלים, כתושבי העיר, מתמודדים כל יום בנושא חוסן. כשירושלים חזקה, מדינת ישראל חזקה ועם ישראל כולו חזק. כל אחת ואחד מאיתנו ולא משנה אם אתה תושב ירושלים או תושב דימונה או צפון הארץ, תמיד מרגיש טוב וחשוב לו שירושלים תהיה במצב טוב".

"צריך לדאוג שהאוכלוסיה הזו תוכל לחיות ביחד. שכולם יקבלו את השירותים. שהעיר תהיה נקייה. גם במזרח העיר, מה שפעם היה מזוהם, וגם במערב העיר. גם בשכונות החרדיות וגם בחילוניות. צריך לדאוג לחינוך חזק ונאות לילדים. חינוך זה מה שבונה את העתיד של מדינת ישראל", הוסיף ליאון.

"כשאני לבד צפות המחשבות - שם נמצא הקושי"

שורד השבי שגב כלפון דיבר גם הוא על תחושתיו בזמן השבי ומאז שחזר: "אני משתדל ביום להעסיק את עצמי. בלילה, כשאני נכנס למיטה ואני לבד, אני מתכסה ואז צפות המחשבות. שם נמצא הקושי האמיתי".

כשנשאל על מה הוא חושב בלילות ענה שורד השבי: "7 באוקטובר. צף כל מה שעברתי בשבי. אני נזכר ברגעים שהוציאו אותי להורג. בזכות השגחה עליונה דברים התהפכו, השתבשו לטובה. בסופו של דבר זה שנתיים של סבל. לא יומיים. שנתיים שכל דקה, כל שניה, אתה נמצא בסכנת חיים. זה חרוט".

עוד שיתף שגב: "היו רגעים שחשבתי שזהו. שכאן אני אמות בטוח. מפציצים אותך עם פנס. אנחנו עוברים עינויים כל יום. הגעתי למצב שאמרתי 100 אחוז אני מת". עוד סיפר כי "סבלתי סבל שאי אפשר לתאר. ואז הדלקתי במקרה את הרדיו בשעה שלא היה אמור להיות גל. ואז קרה נס. שמעתי את אמא שלי ברדיו. אני שומע אותה מדברת ואומרת שאוהד בן עמי נתן לה אות חיים ממני. זה היה הפעם הראשונה ששמעתי את אמא שלי. בשביל זה, אמרתי שאני מוכן לסבול כל יום. שיענו אותי כל יום. אני אשרוד רק כי אני יודע שהם מחכים לי בחוץ".

"צריך להתבצר ולבנות מחדש את המדינה"

אלוף (מיל') מוטי ברוך אמר: "בשנתיים האחרונות, התחלנו בנקודה מאוד נמוכה. בשפל. זה ברור אבל מהר מאוד התגלה דור. הדור הצעיר. הדור החדש. בדמות הלוחמים והמפקדים בסדיר ובמילואים. אני חושב שכל מה שנשאר לנו, ואני מדבר על הזדמנות, זה לא להפריע להם. לתת להם להצמיח את המדינה בכל אחד מהתחומים".

"ברובד התפיסתי צריך לעשות רגע בירור חזרה מה התפקידים של הצבא, לחזור ולשים בראש סדר העדיפויות את ההגנה על מדינת ישראל וההכרעה על האויבים שלנו. הצעדים פשוטים. לחזור לטפל באנשים, לעשות הכשרות, להתאמן, להתכונן למלחמה ולהיות מוכנים. גם הגנה על האזרחים וגם על היישובים", הוסיף.

אלוף (מיל') גרשון הכהן: "הסיכון הכי גדול הוא השיבה של שתי המדינות לקדמת הבמה הבינלאומית. זה סיכון קיומי על מדינת ישראל. כל האויבים שלנו, כשהם מנסים להציג מצג של שלום, כמו מצרים. הם מדברים על שתי המדינות. זה סיום היכולת של מדינת ישראל להגן על עצמה. הם מדברים גם על חלוקת ירושלים, קו גבול 67. בעניין הזה נצטרך לאחד את העם ולעמוד מול כל העולם".

"אני מסתכל על הסביבה, אני מסתכל על המרחב על המשותף: אמונה דתית עמוקה. זה מאפיין את ארדואן, הוא פועל לא רק כמוסלמי, אלא מתוך תודעה עמוקה של חובה דתית כמנהיג מדינה. זה נכון גם לא-שרע, עם כל המצג היפה שלו. הוא נשאר איש עם חיבור למה שהיה קודם. זה נכון לכולם. החיבור של אמונה, במידה רבה ממקד אותם לירושלים. ירושלים, לאסלאם החדש, הפכה לחשובה יותר ממכה. מה שזה אומר, שהמאבק ימשך. זה לא אומר לא לעשות הסכמי שלום, כמובן. אבל לא ללכת שבי אחריהם".

שרית זהבי, מייסדת ונשיאת מרכז עלמא: "נולדה איזושהי תקווה ב-8 בדצמבר שנה שעברה, שננגב חומוס בדמשק. לא צריך לוותר על התקווה אבל לא צריך לתת לה לעוור אותנו. ההישג של צה״ל היה פנומנלי בכל הגזרות. אין ספק. אבל מן העבר השני, אסור לנו להירדם. לכיתות הכוננות צריך לתת נשק. צה״ל חייב להגן על האזרחים".

עדו אמרה: "חוסן זה שילוב של ביטחון, קידום של חיים אזרחיים בצפון. כשמדברים על הסלמה בצפון, פוגעים בחוסן. אין הסלמה בצפון. יש סטטוס קוו של עליות וירידות, מאמצים של חיזבאללה להשתקם ומאמצים של צה״ל למנוע את השיקום. תושבי הצפון שומעים את המשחק הזה כל יום. כשבתקשורת מדווחים על הסלמה בצפון, הם מקבלים ביטולים. בוא נדבר על פרופורציות. נדווח מדויק ונכון על מה באמת קורה שם".

אורי ספיר, סמנכ״ל התיישבות השומר החדש: "הסיכון הוא שכחה. מה שבלט מאוד מהרגע שהתחילה המלחמה, זה התעצומות של העם שלנו, ביחוד של הצעירים. יש פה הזדמנות ענקית. יש אפשרות לכרות ברית חדשה בתוך עם ישראל, ללא קשר לשום דעה פוליטי. אנחנו לא מרפקים על מה שהיה, אלא ליישם ערכים על המציאות כפי שהיא, בכלים חדשים. אסור לנו לשכוח מה הביא ל-7 באוקטובר. צריך להתבצר ולבנות חדש את המדינה".

לדבריו: "אני חושב שהדבר הבסיסי בבניית החוסן זה לפרק את האמירה הלא נכונה - החוזה בין האזרחים למדינה הופר. אני לא חתמתי על חוזה כזה. כל הרעיון של הציונות, של ישראל, זה רצון להיות חברת מופת. כל האזרחים מחויבים לחזון אחד גדול. אני חושב שכדי לייצר חוסן, צריך להבין מהן המשימות הלאומיות החשובות. להבין מה צריך כדי להתמודד עם האתגרים הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים וכו׳".

"לא מרימים ידיים"

כשנשאל "מה חווים המשתתפים שמגיעים לכאן בזמן מלחמה?" ענה מנכ"ל תגלית גידי מרק: "אנחנו מאוד חששנו כי משתתפים כאלה אפילו לא שמעו על המונח שנקרא מקלט לא שמעו על סירנה אבל מהראשונים התחילו להגיע הרבה יותר משום שתגלית בנויה על פה לאוזן אנחנו מרגישים שהעגלים הולכים וגדלים אנחנו עובדים בקמפוסים, בחודשים הראשונים הפכו לנו את השולחנות ואנחנו מרגישים שיותר ויותר לא מרימים ידיים". 

הוועדה הממשלתית היא ניסיון טיוח

יו"ר האפוזיציה יאיר לפיד: "אישור ועדת חקירה לא ממלכתית זה ניסיון טיוח. בסוף יש כלי שהוא הנכון, שנקרא וועדת חקירה ממלכתית. בפרשיות החמורות, המדינה צריכה לחקור. לא בשביל התענוג ולא בשביל להאשים. אלא כדי לדאוג שזה לא יקרה שוב. יש משהו כמעט גס בניסיון הטיוח הזה שבו כל כך ברור שהם מפחדים שאם מישהו יחקור ברצינות, הם מנסים לייצר ניסיון חסימה. זה לא יעבוד להם".

לשאלה - "נניח שנתניהו מנצח בבחירות הבאות ומציע אחדות. מה אתם עושים?", ענה לפיד: "בסוף נתניהו יפסיד בבחירות ואנחנו נקים ממשלה. אני תמיד רציתי שותפויות עם הליכוד. גם אחרי הבחירות האלה. 7 באוקטובר 2023, ארבע וחצי אחרי הצהריים, הצעתי לנתניהו ממשלת אחדות לאומית בלי סמוטריץ ובן גביר. אנחנו ננצח וננהל את המדינה".

"אנחנו לא נותנים לעצמנו להחלים"

אישתו של שורד השבי עמרי מירן, לישי לביא מירן: "אני מסתכלת על החוסן, ואנחנו באמת צריכים לבנות את זה. אולי כי עמרי פה וזאת פעם ראשונה בלייב. זה באמת מרגש. ואני אגיד שעוד שעה מני גודארד מובא לקבורה סוף סוף בארץ. אז זה הכל. זה באמת הכל. וזה מסע. יש לנו עוד מסע מאוד ארוך. גם באופן אישי וגם באופן זוגי. אבל גם כמדינה וגם כחברה".

"עכשיו אני מתחילה להבין, מתחילה לחפור, מרשה לעצמי. ואני חושבת שאם אני אעבור מהאישי לכללי, כל המדינה שלנו צריכה החלמה. אנחנו לא נותנים לעצמנו להחלים. לא נותנים לעצמנו להתרפא. אנחנו מתעסקים בהמון רעשים. בהמון. ושוכחים שבסופו של דבר כולנו אנשים וכולנו עם רגשות. להרבה מאיתנו חסר אמת. היא עדיין חסרה. אם התחלנו מהאישי שלי, שאני צריכה לחפור ולהבין, אני לא אוכל לעשות זאת עד שתהיה וועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כל מה שקרה ב-7 באוקטובר".

"מביט אל העתיד בדאגה עמוקה"

יאיר גולן, יו״ר מפלגת הדמוקרטים: "אנחנו צריכים ישראל בטוחה, בראש ובראשונה. וישראל בטוחה זה תמיד השילוב של עוצמה צבאית ומעשה צבאי. אבל זה חסר ערך וכמעט חסר משמעות אם אין מאחוריו חזון מדיני ועשייה מדינית. זה נעדר מחיינו. בשנתים האחרונות, צה״ל הביא הישגים יוצאי דופן. אבל אם לא ניקח את ההישגים האלה ונתרגם אותם לביטחון ארוך טווח, שבסופו של דבר זה אומר להגיע להסכמים ולהסכמי שלום ולקחת את הדמים הרבים שהושקעו במעשה הצבאי ולברוא מהם ישראל בטוחה יותר - האתגר העיקרי. לצערי, ממשלת ישראל לא רוצה לעסוק בזה".

"לצערי הרב, אני מביט אל העתיד בדאגה עמוקה. הניצחון המוחלט הוא להחליף את חמאס בגורם מתון, בגורם שהחשיבה הרדיקלית של חמאס זרה לו. היינו צריכים להכניס מזמן את הרשות הפלשתינית, את ממשלת הטכנוקרטיים הפלשתינית, בסיוע הסוניות המתונות, כדי שבאמת תהיה חלופה שלטונית לחמאס. זה לא פתרון קסם".

"פעילויות עסקיות בארץ ובעולם חייבות להמשיך"

חיים טייב, נשיא ומייסד קרן מנומדין וקבוצת מיטרלי: "אנחנו חיים במדינה הזויה. לא רק בשנתיים האחרונות. כבר כמה שנים טובות. אבל מה שחווינו בשנתיים האחרונות היה קיצוני בכל קנה מידה. אי אפשר לדמיין בכלל את מה שהחטופים והמשפחות שלהם חוו. גם המשפחות של הנרצחים. מצד שני, החיים צריכים להמשיך. פעילויות עסקיות בארץ ובעולם חייבות להמשיך. בכדי לתת למדינה הזאת את זכות הקיום שבזכותה נלחמים בעזה, ובלבנון ובכל שטח אחר".

"אני חושב שצריך להסתכל על שני הדברים. מצד אחד לראות את הבית. מה קורה בבית. איך מתקנים ומה עושים כדי שהבית יהיה בטוח יותר. מצד שאני איך מקדמים את החוסן של מדינת ישראל ואת החוסן הכלכלי של המדינה בעולם", הוסיף טייב.

היכולות להשקיע בתשתיות

מנכ״ל חברת נמל אשדוד, ניסן לוי: "חשבתי שאני מגיע לנהל מערכת מורכבת. לא האמנתי עד כמה המקום הזה קריטי. אם נמל אשדוד שובת, או מפסיק לעבוד, מהר מאוד, כל המדינה מרגישה את זה. מחסור חמור. לא הבנתי עד כמה העוצמה של המתקן הזה אסטרטגי למדינת ישראל. ואני חייב להגיד. במשך כל תקופת המלחמה, נמל אשדוד שמר על רציפות תפקודית לאורך כל המלחמה".

"אנחנו חברה ממשלתית, וכל מי שחושב שאנחנו מתוקצבים על ידי הממשלה, טועה. אנחנו מעבירים להם תמלוגים ודיבידנטים. לגבי הרווחיות - פעם היה קל יותר כי לא הייתה תחרות. היום יש תחרות מאוד עזה. יש שישה נמלים בישראל. שניים חדשים. טכנולוגיים מאוד. בזכות העובדים אנחנו נותנים את השירות הכי טוב ללקוחות. הגדלנו הכנסות עד 300 מיליון שקל. אנחנו שומרים על רווחיות כל הזמן. זאת היכולת שלי להשקיע בתשתיות".

פאנל בין גירעון לצמיחה 

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה של מדינת ישראל: "ההיסטוריה מוכיחה שמשברים במלחמות הם הרבה פעמים מנוע של צמיחה. גם באפוטרופוס הכללי אנחנו מאוד רלוונטים בחירום. אנחנו מוצאים את עצמנו מנהלים נכסים של חטופים שלא יכולים לטפל בהם ואנחנו מתחילים לעשות התייעלות ורפורמות גם בתחומים שאנחנו עוסקים בהם למשל בתחום הירושה, אנחנו פועלים לתת לאנשים שאיבדו את היקרים שלהם את הכי טוב שיש".

עו"ד בני דרייפוס, מנכ"ל מפעל הפיס: "חוסן זה היכולת עמידה של קהילה לשמור על עצמה כקהילה גם בעת חירום. קהילה זו קבוצת אנשים שדואגת אחת לשנייה, אתה יודע שבעת צרה תוכל לפנות לשכן. יצירת חוסן אמיתית והביטחון הזה שיש לך תמיד למי לפנות ותמיד מישהו שיבין את הסיטואציה שאתה נמצא בה נותנת הרבה כוח. התפקיד שלנו זה להסביר לשלטון המרכזי שהפתרון למצוקות נמצא בשלטון המקומי, אנחנו באים בשם הזה ותוך כדי שאנחנו מנסים לטווח את זה למשרד האוצר ולגופים שאנחנו עובדים איתם - זה מה שצריך".

חגי רזניק, יו"ר הקרן לחיילים משוחררים וראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב: "המצב הרבה יותר גרוע מנושא כספי, מדברים הרבה להכיל ריבונות ביהודה ושומרון, אני מציע קודם כל להכיל ריבונות בנגב. אין הסדרה של הפזורה הבדואית אוכלוסייה נורמטיבית, אנחנו מאירים מאחורה מחנות פליטים מלאים עוני וירי ולאומנות וצריך להסביר הגענו למצב שיהוד הנגב הפך להיות קללה".

"המפתח לשינוי נמצא בשלטון המקומי"

אורי עפרוני, מנכ״ל תנועת פנימה: "כלכלנים טוענים שאין כלכלה בלי אמון. אבל אין חברה בלי אמון. אמון הוא לא רק מילה יפה, הוא חמצן של כל חברה משגשגת. אמון מוציא לפועל מדיניות ובונה חוסן לאומי. הפתרון נמצא דווקא בשלטון המקומי. מדינת ישראל לא יכולה להתמודד עם המשברים שלפניה בלי שלטון מקומי חזק, עצמאי ודמוקרטי. המפתח לשינוי נמצא בשלטון המקומי. שלטון מקומי שזוכה לאמון כפול מהשלטון המרכזי. זו המניה השלטונית היחידה שנמצאת בעלייה".

"למה עכשיו? גדלנו. התפתחנו. עם 10 מיליון תושבים נדרשים שינויים. הריכוזיות שעזרה בפרק ההקמה, הפכה לנטל. צריך לדאוג שהשירותים, מהירות התגובה ובירוקרטיה לא יעקבו אותנו. אי אפשר לעשות את זה רחוק מהשטח. מה עוצר אותנו? הפיל שבחדר. החשש הגדול והמוצדק שינצלו לרעה את הסמכויות", לדבריו של עפרוני.

"מי שמנהל את המדינה, זה השלטון המקומי"

ראש עיריית דימונה בני ביטון: "חמישים אחוז מתקציב עיריית דימונה הולך לחינוך. בחמש השנים האחרונות הייתה מהפכה גדולה. מי שמנהל את המדינה, זה השלטון המקומי ולא ממשלת ישראל. בקורונה ראינו משבר אמיתי. ראינו את המלחמה האחרונה. אנחנו רואים בסקרים - אנחנו פי שניים מהממשלה. אנחנו שרי חינוך, שרי תחבורה, הכל".

נשיא תנועת ״פנימה״, הרב שי פירון: "לכל יישוב יש את הייחוד שלו. לכן, ברגע שאתה הופך את ראש הרשות להיות גורם שלא רק מתווך אלא מסוגל לספר את הסיפור של המקום. חשוב שיתנו סמכויות לקהילות. זאת נקודה שחייב להבין אותה. מי שמשחרר יודע מה הוא עושה. לרשויות המקומיות יש הרבה תפקידים אבל יש עוד נקודה. אנחנו מסתכלים על החברה".

מיכל כהן, מנכ״לית קרן רש״י: "אנחנו רואים את ההתחזקות של השלטון המקומי בחמש השנים האחרונות. אולי מחולשה של שלטון מרכזי, של משבר פוליטי. לכן, ראשי הרשויות הפכו להיות הכוח המניע במדינת ישראל. יחד עם זאת, יש רשויות מוחלשות וחלשות. יחד עם זאת, יש הרבה רשויות שלא נמצאות במצב הזה. צריך גם לשים לב כשמדברים על ביזוריות".

טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים הארצית: " אין ספק שהנוער, כמובן, דור העתיד, לאן שלא נפנה את המשאבים, נגלה מציאות אחרת לגמרי בעתיד הלא רחוק. הנוער עבר טלטלה עצומה. ראינו את זה ממחקר שמובילים חמש שנים. אנחנו בודקים באופן קבוע קרוב למ-100 רשויות. ראינו נתונים על הנוער, על נשירה גדולה ממערכת החינוך ושל פערים רגשיים וחברתיים. זה בדיוק המקום בו החברה למתנ״סים מגיעה לבני הנוער מהר".

"אתגרים חברתיים וכלכליים גדולים"

יושב הראש החדש של מפעל הפיס, איציק לארי: "האתגרים שעומדים בפני החברה הישראלית הם אתגרים חברתיים וכלכליים מאוד גדולים. ואני חושב שהפיס, אפשר להפוך אותו, לשותף אסטרטגי ולא סתם נותן פרסים. האתגר שלנו הוא לדאוג שפרויקטים יצאו אל הפועל. גם חינוך פיננסי. למדתי שהשלטון המקומי הוכיח את עצמו בקורונה, אבל בעיקר במלחמה. מי שנתן מענים זה השלטון המקומי. חברי המועצות. הם היו בשטח, מחוברים לשטח, ונתנו מענה בכל תחומי החיים".

"בביטחון הפנים של ישראל הלכנו אחורה"

יואל זילברמן, מנכ״ל ומייסד השומר החדש: "החומות קרסו מול האויבים. ראש הממשלה והממשלה פיתחו אסטרטגיה עם מבצע חסר תקדים באיראן. אבל צריך להגיש שיש נושא, יש מערכות בחירות שהתבססו עליו וזה ביטחון הפנים של מדינת ישראל. הלכנו אחורה. מה שקרה לנו לאורך השנים, ניתקנו את עצמנו מהחברה הערבית בישראל. אנחנו כבר לא מתייצבים שם. אפילו השיח ביהודה ושומרון - יש אזורים שהולכים לאיבוד".

"לא תהיה ועדת חקירה ממשלתית"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ התייחס להקמת ועדת חקירה ממשלתית: "לא תהיה ועדת חקירה ממשלתית. אין לנו אמון ביצחק עמית. ולא רק לנו, אלא לרוב העם. צריך לנהל חקירה עצמאית, בלתי תלויה. אני התנגדתי לאוסלו, להתנתקות. אמרתי שצריך לכבוש את עזה. צריך ועדת חקירה עצמאית. אני גם נגד ועדת חקירה ממשלתית ונגד ועדת חקירה שימנה יצחק עמית. לא לוועדת חקירה שימנה מישהו שצריך להיות מתוחקר".

"אני התנגדתי לעסקה האחרונה. אבל בואו נהיה הוגנים. מי שתמך בעסקה, רוב הציבור הישראלי, ידע שאנחנו מקבלים את החטופים. אבל טראמפ שולט בדרך שלו. הוא אומר: 'אם זה לא הולך בדרך הקלה, זה ילך בדרך הקשה'. לא האמנתי שהוא יביא את החטופים בתנאים הנוכחיים. אני רוצה לתת לו את הצ׳אנס".

לקדם את חוק הגיוס

יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט: "אני נבחרתי לכנסת ונבחרתי להיות יו"ר ועידת חוץ וביטחון. אני בא בין הייתר לקדם את חוק הגיוס, אבל יש כל כך הרבה נושאים ואנחנו נדון בהם יש גם את נושא חוק הגיוס שהוא נושא מאוד חשוב. אני אדם קוליגיאלי יש לי הרבה כבוד לח"כ יולי אדלשטיין אבל צריך להודות שבמשך 44 דיונים לא הוצג חוק, ולכן צריך לקדם את החוק הזה הצבא צריך חיילים יש לקדם אותו להביא את החוק המאוזן שמדינת ישראל מחכה לו".

"יש משמעות לכאב"

איציק סעידיאן, הלום הקרב שהצית את עצמו, שיתף על המאבק האישי שלו: "המלחמה שלי לא הייתה שקופה. תמיד אני מספר שאחרי שהתעוררתי, נראה לי ששם באמת רציתי לגמור. אבל אני חושב שזה שהבנתי שיש משמעות לכאב שאני עובר, ואני יכול לתת כוח לאנשים מתוך המקום הזה, זה היה חבל הצלה ראשון שקיבלתי. וההכרה וההוקרה. זה נתן לי המון כוח להשתקם.הפציעה הנפשית אולי לא נראית לעין, אבל הרבה פעמים יכולה לשבש את החיים לא פחות מפציעה פיזית".

המשיך וסיפר: "מהמקום שלי הקמתי עמותה שמקנה כלים דרך טבע, דרך טיפולים אלטרנטיביים, שלדעתי יכולים מאוד לתמוך בתהליך השיקום. בוודאי שצריכים את זה. גם את המדינה, שתיתן לאנשים האלה את הרווחה להתעסק בטיפול הנפשי שלהם".

"אין סתירה בין הדו״ח שלי להקמת ועדת חקירה ממלכתית"

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן: "אני מסתכל על החוק. יש חוק מבקר מדינה. בעקבות דוחות מבקר מדינה, יש עוד גורם שיכול להקים ועדת חקירה ממלכתית. זה לא סוד שהממשלה מתקשה. על בסיס דוח מבקר המדינה אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית במסלול נוסף. לא במקום ועדת חקירה. הטענות האלה נטענו כבר בפני בג״ץ. כל הביקורת שלנו על ״חרבות ברזל״ היא בעקבות פסיקה של בג״ץ. אין סתירה".

עוד אמר: "אני חושב שכשלי 7 באוקטובר הם חוסר נכונות לקבל ביקורת. הדוחות שלנו מבוססים על המון עדויות. תהליך ביקורת המדינה הוא כזה, שמי שיקבל טיוטה, שלא מתפרסמת לציבור, כדי לתת אפשרות למי ששמו מוזכר לתקן, להגיד איפה הוא חולק עלינו. דוחות יכולים להשתנות".

פאנל פרשנים

עמית סגל על פרסום הסרטון משדה תימן: "אני לא זוכר שהתעצבנתי נורא על הסרטון הספציפי. אולי כי לא הבנתי את ההשלכות, אולי כי חשבתי שזה היה הדבר הנכון. יש לי אכזבה מעיתונאים שלא היססו לפרסם מידע. ועכשיו יהססו".

רוית הכט על הביקורת הציבורית על עיתון "הארץ": "אני מתרשמת שהרבה מהאנשים שמאוד שונאים את הארץ לא קוראים אותו. כי גם בהארץ יש ספקטרום מסוים ומי שקורא אותו יודע שגם שם יש, אני חווה את זה, ספקטרום לא רק בעמודי דעות. הספקטורם הזה לא כולל את בן גביר או הבא בתור. כנראה שקהל מצביעיו לא ימצא את עצמו בהארץ וזה בסדר גמור".

דני זקן על סגירת גל"צ: "חזרתי עכשיו משדולה חדשה להצלת גלי צה״ל ומה שאמרתי שם זה שצריך להסתכל במראה ולהבין מאיפה זה בא. עזבו את העניין הפוליטי והקטע של לפגוע בכלי תקשורת. ברגע ששדר של גלי צה״ל מביע את דעתו הפוליטית בצורה הכי בוטה שיש, בצורה כל כך חד צדדית, אתה אומר: 'רגע. שכחת שאתה ברדיו ציבורי?'".

נדב העצני על המשיכה לצפייה בערוץ 14: "יש תקשורת מגוונת. ויש הרבה רייטינג. אבל, אני אומר עוד דבר. אני בהחלט חושב שגם באוסלו וגם בהתנתקות, לו הייתה תקשורת מאוזנת יותר, המהלכים האלה לא היו מתבצעים. עם השנים, כאשר נבנו כלי תקשורת והכיפות הסרוגות הן תוצר של רוח שאמרו: לכו לתפוס את המיקרופון".

"בטלפון של הפצ"רית יש ראיות נגד היועמ"שית"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "אני יודע שיש בטלפון של הפצ"רית התכתבות עם היועמ"שית, אני מוכן להתחייב על זה, יש שם ראיות נגד היועמ"שית, אני יודע". הוסיף השר בו גביר: "אני חושב שראש להב הוא מינוי טוב מאוד שעשינו. אני אגיד בזהירות שאני לא מאמין למח"ש. מח"ש הפכה להיות המשטרה הפרטית של גלי הרב-מיארה".

לדבריו: "אני לא מאמין למחלקה לחקירות שוטרים, יש לי הוכחה לכך בכל כך הרבה אירועים, אני הייתי עורך דין אלף אירועים שבזמנו עשו לימים מח"ש, לא חקרו ואם היום עושים לשמאל, הם הכל עושים הם מנסים להלך אימה על השוטרים שלנו".

"שכנעתי את נתניהו - חסכנו שגיאה אסטרטגית חמורה מאוד"

גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר! עם איזנקוט: "ניצחון מורכב משתי פרמטרים. אני לא רואה שההישגים שהממשלה הגדירה הושגו. לצערי האיום לא הוסר ולשמחתי רוב החטופים חזרו, אבל חמאס בדקה הזאת נמצא עם מעל 20 אלף מחבלים חמושים, 600 משאיות ביום הכנסת אספקה ואני לא רואה מנגנון שמפרק את חמאס".

לדבריו של איזנקוט: "מדינת ישראל עמדה לקבל החלטה שגויה - לתקוף מצפון ולהכנס למלחמה עצימה ביום הרביעי כשיש לנו 254 חטופים. אנחנו בשעה הראשונה חסכנו שגיאה אסטרטגית חמורה מאוד כשהצלחתי לשכנע את נתניהו לקבל את ההמלצה של שר הביטחון".

באירוע השתתפו שורד השבי שגב כלפון, לישי מירן זוגתו של שורד השבי עמרי מירן, הפעילים החברתיים איציק סעידיאן ורונן שלו הנאבקים למען פגועי הנפש בישראל, ויו"ר עמותת קהילת שבט הנובה ריף פרץ.

על הבמה התארחו גם ניסן לוי, מנכ"ל חברת נמל אשדוד; איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס; האפוטרופוס הכללי בן־ציון פיגלסון; טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים; מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י; בני ביטון, ראש עיריית דימונה; נשיא תנועת "פנימה" הרב שי פירון; חגי רזניק, יו"ר הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון וראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב; שרית זהבי, מייסדת ונשיאת מרכז עלמא; והאלופים (מיל') גרשון הכהן ומוטי ברוך.

את האירוע הנחה הפרשן והעיתונאי יואב לימור, ולצידו כתבי ופרשני "ישראל היום", בהם עמית סגל, נדב העצני, שירית אביטן כהן, דני זקן, לילך שובל, ביני אשכנזי, אלינור שירקני־קופמן, עדי רובינשטיין, אילי זילברברג וניצן כהן.