כמה מזל יש לנו שנוכל להיפרד מאבא בכבוד - זה הישג אדיר של המאבק

אבא בבית. הבוקר, אחרי 25 חודשים של מתח, חרדה וחוסר ודאות, נלווה את אבא בדרכו האחרונה לקבורה ראויה באדמת הקיבוץ שעליו הגן. אבא יצא להילחם ב-7 באוקטובר 2023, הוכרז כחלל ב-7 במאי 2024, והושב ארצה ב-7 בנובמבר 2025. שנתיים שלמות שהעדפתי להחזיק בפסימיות עד שיפתיעו אותנו, כי האופטימיות והתקווה התרסקו ביום שבו אבא יצא להילחם ולא חזר.

שנתיים ארוכות של כאב עצום שאולי לא נזכה להיפרד לעולם, ושאבא לא יזכה לנוח באדמה שעליה יצא להגן באותו בוקר ארור. שנתיים שבהן סיפרנו על אבא, כדי שיכירו את מי שהיה ולא ישכחו את מה שעשה. שנתיים שצעקנו, בכינו וזעקנו שהוא חייב לחזור.

כמה מזל יש לנו שהוא סוף-סוף פה אחרי שנתיים וחודש ארוכים ומייסרים, שהוא כבר לא מוטל באדמת אויב כפרס בידי מרצחים. כמה מזל יש לנו שהגוף שלו הוחזר אלינו ונזכה להיפרד ממנו בכבוד הראוי לגיבור שהוא.

בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל, מחדל 7 באוקטובר לעולם יהיה רשום תחת שמה של הממשלה הגרועה והחשוכה ביותר שידעו המדינה והעומד בראשה. בספרי ההיסטוריה של העולם, המאבק האזרחי להשבת החטופים לעולם יהיה נקודת האור שמסמל את תחילתו של השינוי. הישג אדיר שהתאפשר רק כי נלחמנו, זעקנו ועמדנו יחד בכל מזג אוויר, ובסופו של דבר הצלחנו.

ההחמצה על העתיד שלא קרה

יש לנו עוד הרבה לתקן ולשקם כדי שהמדינה הזאת תהיה ראויה לאזרחיה, אבל כרגע המאבק עוד לא נגמר והמלחמה עדיין לא הסתיימה, כי ארבעה חטופים עדיין בעזה. למען המשפחות שלהם, אין לנו פריבילגיה לעצור.

עד שהחטוף האחרון יוחזר, עד שכל חיילינו האמיצים בסדיר ובמילואים ישובו לבתיהם, עד שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, עד שתהיה פה מדינה שנוכל לקרוא לה בית בטוח לחיות בו.

עם הכאב, החוסר והגעגוע נחיה לנצח. תחושת ההחמצה על העתיד שלא קרה, תמיד תהיה נוכחת בחיינו בלעדיו. שאלות רבות מדי, שרק אבא יכול לענות עליהן, תמיד יישארו פתוחות. זה עדיין לא זמן לסיכומים, אבל חשוב לי להודות לאנשים הטובים בארץ ובעולם, לאנשי ולנשות מטה משפחות החטופים, לחיילינו, ולנשיא טראמפ וממשלו - זה בזכותכם.

תודה שבחרתם להילחם כדי לשבור את מעגל השתיקה מול ההפקרות המתמשכת של ממשלות ישראל לדורותיהן.

הכותב הוא בנו של החטוף החלל רס"ב (מיל') ליאור רודאיף, שהוחזר ביום שישי האחרון ויובא למנוחות היום בשעה 11:00 בבית העלמין שבקיבוץ ניר יצחק