פרופ’ שמעון לוי מהחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב, חבר וקולגה של פרופ’ נורית יערי במשך 30 שנה, מתקשה לעכל את הבשורה על מותה של החוקרת והמרצה לתיאטרון שנמצאה באפיסת כוחות ונפטרה הבוקר.
“זה שהיא שרדה את השמונה ימים האלה זה נס”, אמר לוי. “אני מוכרח לומר שהתקוות שלי לא היו גדולות שהיא תשרוד את זה באמת, אבל זה החזיק אותה בחיים כמה ימים, והגוף עשה את שלו”.
לדבריו, הקשר ביניהם היה הדוק במשך עשרות שנים. "עבדנו יחד והיינו קרובים מאוד שנים" הוא מספר. “היא הייתה בחוג לתיאטרון בתור תלמידה, ואחר כך עוזרת הוראה ומרצה. לאט לאט גיבשה פעילות מחקרית וגם פעילויות תיאטרוניות רבות ועשירות, שבחלקן השתתפתי”.
לוי מספר כי יערי מילאה תפקיד מרכזי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. "נורית גם הייתה ראש חוג. היא הייתה ראש חוג מצוינת, מעורבת, פעילה, יוזמת. היה תענוג לדבר איתה על תיאטרון, ואנחנו גם כתבנו ביחד, ערכנו ספר על חנוך לוין, בשם 'האיש עם המיתוס באמצע' היא הייתה קרובה לחנוך”.
לדבריו, “היא הייתה מרצה מלהיבה, קשורה לתלמידים, אכפתית מאוד, וחוקרת טובה מאוד בכל מה שקשור לתיאטרון צרפתי, לתיאטרון יווני קלאסי, וכמובן לתיאטרון ישראלי. התרומה שלה הייתה גדולה, חשובה ומעניינת. היא תחסר לכולנו, היא הייתה בן אדם חם, נלהב, מעורב, פעיל מאוד בהמון תחומים”.
כשנשאל כיצד הייתה רוצה שיזכרו אותה, ענה לוי: “אני נוטה לחשוב שהיא תשמח אם יעריכו אותה על סמך ההרצאות הסופר-מלהיבות שלה. היא הייתה מהמרצים הסוחפים האלה עם מגע אישי ורגשי".
פרופ' גד קינר קינסגר, שותפה לאורך השנים בחוג לתיאטרון, סיפר הבוקר: "נורית הייתה חברת נפש שלי. התחלנו יחד את לימודי ה-BA וכל המהלך התיאטרוני שלנו היה צעד בצעד. עשינו הרבה דברים יחד.
"היא הייתה בנאדם מדהים, שילוב של חום אנושי ושל קפדנות אקדמית. אהבה שלא תתואר לסטודנטים ומסירות לחוג. יש מעט מאוד אנשי אקדמיה שאפשר לומר שהקשר הוא סימביוטי. היא לא רק דיברה על חנוך לוין או התיאטרון היווני, היא הייתה חנוך לוין והתיאטרון היווני.
"הייתה בה דבקות פנטטית ומסירות עד אין קץ. התקופה שבה היא חשה שיש לה נסיגה הייתה לה קשה מאוד. היא יזמה איתי פרויקטים שהיה ברור שלא תוכל לממש. היא גם דיברה על כפיות טובה מצד האוניברסיטה כלפי הפורשים, בניגוד לארצות הברית לדוגמא, היא חשה שכאן האוניברסיטה שוכחת מהם, אחרי שהשקיעה את כל חייה במוסד הזה.
"המוות שלה מקביל למותה של אנטיגונה, היא הלכה אל הקבר החי שלה. איש לא יודע מה עברה שם בכוך הזה. אם המוות שלה יבא לשינוי מצד האוניברסיטה אל הפורשים, הרי שלפחות תצמח ממנו תועלת אחת".
פרופ' נורית יערי / באדיבות המשפחה
דקאן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, פרופ' ערן נוימן: "כולנו בפקולטה לאמנויות אבלים על לכתה של חברתנו היקרה, פרופ’ נורית יערי. נורית הייתה חוקרת תיאטרון מבריקה, שתרומתה האקדמית והאמנותית ניכרת לעומקה. היא חקרה תיאטרון קלאסי ותיאטרון ישראלי, התמקדה ביצירתם של חנוך לוין וניסים אלוני, ושימשה דרמטורגית של תיאטרון הבימה ויועצת אמנותית של תיאטרון החאן. בעבר כיהנה גם כראש החוג לתיאטרון".
הוסיף ואמר: "מעבר להישגיה המקצועיים, נורית הייתה אישה מקסימה, נדיבה ונעימה, קולגה למופת שתמיד הייתה נכונה לעזור. היא הייתה מורה נערצת, והעמידה דורות של תלמידים שחלקם תופסים כיום עמדות מפתח בעולם התיאטרון בארץ ובעולם. נורית תחסר לנו מאוד - כחוקרת, כמורה, וכחברה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו