במשך 11 שנים ארוכות ומייסרות, משפחת גולדין התפללה ופעלה כדי להביא את בנה, סגן הדר גולדין, לקבר ישראל. אבל בניגוד לדרישות של משפחות מטה החטופים, או זאת של משפחת שליט - היא לא היתה מוכנה לסכן את עם ישראל בשל רצונה זה.
לאה גולדין אימו של סגן הדר גולדין: // מטה משפחות החטופים
לאורך כל תקופת השבי ועד היום היא התנגדה לעצירת המלחמה, וכמובן לשחרור מחבלים, בתמורה להשבת בנה החלל. כך גם בכל ההתנהלות מול חמאס בנוגע לשאר החטופים: ללחוץ על חמאס ולא לרצות אותו, ולהתנות כל צעד הומניטרי בשחרור חטופים. כלומר להצהיר שאם חמאס רוצה שישראל תמשיך להזרים לו חשמל, תרופות, מים או מזון - שיתחיל בצעד ההומניטרי הבסיסי של השבת החטופים. זה הכל. אבל אולי בגלל האיפוק הטבעי של משפחת גולדין - בקשתה נדחתה על הסף.
הכלה וריצוי
מאוחר יותר יסביר פרופ' שמחה גולדין, אביו של הדר, את גישתו השונה כל כך מהקולות שאנחנו רגילים לשמוע מרוב משפחות החטופים. הוא יאמר שהעובדה שמדינת ישראל נהגה מול חמאס בהכלה ובריצוי לאורך כל השנים האלו, מבלי לדרוש בתמורה את החזרת הבנים אורון והדר, ניבאה את טבח שמחת תורה.
הבאת הדר לקבר ישראל - זו תהיה תמונת הניצחון. ניצחון על חמאס, שנאלץ לוותר על הנכס האחרון שנותר בידו
בעיניו, מדובר בחברה שאיבדה את ערכיה ואת הבטחתה לערוב לחיילים ששלחה להגן עליה. חברה כזו, כשם שהיא מפקירה את מתיה, תפקיר גם את פצועיה ואת אזרחיה החיים - כפי שראינו ב־7 באוקטובר. לאורך כל השנים האלה, משפחת גולדין האמינה שחטיפת בנם והפקרתו בידי חמאס היא לא הבעיה הפרטית שלה, אלא בעיה לאומית.
האצילות של המשפחה הזו, שלא היתה מוכנה שאזרחי ישראל ישלמו בדם תמורת בנם החלל, לא בדם של חיילים שייכנסו לחלצו ולא בדם של אלו שיירצחו משחרור מחבלים תמורתו, היתה צריכה להיות סמל בשביל כולנו, מקור להשראה. במקום זה, היה לנו קל להתעלם.
"הילד של כולנו"
משפחת גולדין לא השתמשה במניפולציה של "הילד של כולנו", ובניגוד לפעילות מטה החטופים, היא לא גרמה סבל למדינה שלמה בחסימות כבישים ובהשבתת המשק, לא העלתה את המחיר באמצעות לחץ הולך וגובר, לא פילגה את החברה. היא רק חזרה שוב ושוב על המנטרה: "ייתנו - יקבלו. לא ייתנו - לא יקבלו".
אזרחים הגיעו לבית משפחת גולדין, על רקע הדיווחים כי החלל החטוף סגן הדר גולדין צפוי לשוב לישראל // משה בן שמחון
ביום הזה אנחנו מצדיעים לכם, משפחת גולדין האצילית, הגאה, החזקה. על זה ששמתם את האינטרס של עם ישראל לפני זה שלכם. היום המדינה כולה תנשום עמוק יותר, כי הגוש של האשמה - המוצדקת - על כך שהדר גולדין היה צריך לחכות כל כך הרבה זמן עד שיגיע לקבר ישראל, כנראה סוף־סוף מתפוגג. היום יש איזשהו תיקון בעולם השבור.
ודבר אחרון: בתקווה שסגן הדר גולדין יובא לקבר ישראל - זו תהיה תמונת הניצחון. ניצחון על חמאס, שנאלץ לוותר על הנכס האחרון שנותר בידו. אבל יותר מכל - ניצחון של עם שפרע את שבועתו להשיב את בניו, ניצחון מתוך עוצמה ואצילות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו