טקס האזכרה הממלכתי ליצחק רבין בהר הרצל: נשיא העליון והשופטים לא הוזמנו לטקס בכנסת

במלאת 30 שנה לרצח: היום (שני) התקיים בהר הרצל טקס הזיכרון הממלכתי לזכר ראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח בארבעה בנובמבר 1995 בכיכר מלכי ישראל בתל אביב על ידי יגאל עמיר, בתום עצרת תמיכה בממשלה ובהסכמי אוסלו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה נעדרו מהטקס הממלכתי.

מלבד בני משפחתם של יצחק ולאה רבין ז״ל, בטקס השתתפו גם נשיא המדינה יצחק הרצוג לצד רעייתו מיכל, שר החקלאות אבי דיכטר, נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר, מפכ״ל המשטרה רנ״צ דני לוי, ראש שב״כ דוד זיני ובכירים נוספים. מי שדווקא לא הגיע לטקס הוא רה״מ בנימין נתניהו, מה גם שהטקס עצמו - אורגן על ידי משרדו. הגדיל לעשות יו״ר הכנסת, אמיר אוחנה ובחר גם הוא שלא להופיע בטקס, ובמקומו נוכח סגנו מהאופוזיציה, חבר הכנסת סימון דוידסון.

עם זאת, שוב זה קורה: נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ושופטי העליון לא הוזמנו לטקס הכנסת. זאת, למרות שהשופט עמית היה הבוקר אצל נשיא המדינה, והגיע להר הרצל. נציין כי בעבר נהגו להזמין את הנשיא ואת שופטי העליון לטקס.

הנשיא הרצוג אמר כי "רצח רבין היה ניסיון לרצוח את האמונה שלנו בהיותנו עם אחד. בהיותנו אחיות ואחים. זה היה טרור פוליטי, מתועב, קר, מתוכנן. ניסיון לפגוע בזכות הדמוקרטית - להכריע; ולגדוע את תהליך השלום - באלימות. זה היה סירוב יהיר, פלגני, ואלים, לקבל הכרעה שהתקבלה בצורה דמוקרטית. זה היה ביטוי של תיעוב, כך ממש, כלפי מי שאיננו חושב כמו הרוצח. ניסיון לרצוח את הציונות עצמה אותה ציונות שהעלתה על נס, את היכולת שלנו להיות חלק מאותו שלם גם כשאנחנו חלוקים".

"אם נעמוד כאן, ונאמר רק שאלימות אסורה ושהיא מכרסמת בנו - לא למדנו דבר"" הוסיף. "אם נעמוד כאן, ונאמר רק שרצח הוא חטא - זה מובן מאליו. לא, עלינו לומר היום בפירוש: שלושה עשורים אחרי, ואנחנו עדיין רואים את אותם סימנים, ואולי ביתר שאת: שפה קשה, בוטה וגסה, האשמות בבגידה, רעל שמתפשט ברשתות ובמרחב הציבורי, אלימות בכל המובנים - הפיזיים והמילוליים. פשוט בלתי נתפס ששלושים שנה אחרי אותן מילים נוקבות של רבין - 'אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית' - עדיין יש בתוכנו כחברה אלימות מאיימת כזו. מדובר באיום אסטרטגי לכל דבר".

לדבריו של הנשיא, "אני מזהיר ומתריע - אנחנו שוב על סף תהום, והדרך חייבת להיות אחת: אפס סובלנות לאלימות! מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית - היא לא שדה קרב אלא בית. ובבית לא יורים. לא בכלי נשק, לא במילים, לא באיומים, לא בביטויים, וגם לא ברמזים".