למרות המלחמה - החקלאות בישראל שמרה על יציבות

ארגון ה-OECD פרסם בסוף השבוע את הדו"ח השנתי שלו אודות המדיניות החקלאית במדינות החברות בו לשנת 2024. בדו"ח נסקרת המדיניות החקלאית במדינות הארגון, והשנה מציינים כותביו את עמידותה של החקלאות הישראלית בתקופה של משבר ביטחוני. בין הגורמים לכך נמנים צעדים שקידם משרד החקלאות, בהם התוכנית הלאומית לביטחון המזון, הוזלת מחירי המים לחקלאות, שיקום ופיתוח אזורי החקלאות בעוטף והגדלת מכסת העובדים הזרים.

הדו"ח משבח את המאמצים לשיקום אזור עוטף עזה, שבמסגרתם הושקעו מעל 480 מיליון שקלים בפרויקטים שונים. אלה כללו שיקום תשתיות חקלאיות, הקמת משקי מודל ועידוד צעירים להשתלב בענף. כותבי הדו"ח מציינים לטובה את הצעדים לחיזוק חוסן אספקת המזון הלאומית, תוך התמקדות בהגדלת הייצור המקומי והשקעה במחקר ובפיתוח. עוד מצוין כי למעלה מ-20% מתקציב החקלאות השנתי מופנה למחקר ופיתוח – נתון שמציב את ישראל בין המובילות בעולם בטכנולוגיה חקלאית.

ממצאי הדו"ח מעלים כי חקלאי ישראל נהנים מתמיכה תקציבית דומה לזו של מדינות ה-OECD, אך קטנה ביחס לחקלאי האיחוד האירופי ובריטניה. עם זאת, 91% משיעור התמיכה מגיע מאמצעים הנחשבים כמעוותי סחר – בעיקר תמיכה במחירי שוק וסובסידיות תלויות תפוקה.

הדו"ח מדגיש כי בבחינת סך התמיכות בחקלאות הישראלית, כולל השירותים הכלליים שהמדינה מעניקה לחקלאים, ישראל נמצאת ברמה נמוכה משמעותית מממוצע מדינות ה-OECD – רק 0.31% מהתמ"ג, שהם מחצית מהממוצע במדינות אלו.

התמודדות עם בצורת והשקעות סביבתיות

מחברי הדו"ח מתייחסים גם לבצורת שפקדה את ישראל ולמהלך שנקט משרד החקלאות להפחתת תעריפי המים לחקלאים בשיעור של 25%–57% מתעריפי החריגה שנקבעו בשנה שעברה. בנוסף, נרשמה תמיכה באזורים מנותקי מים בצפון הארץ, שספגו ירידה של כ-30% בכמות המים לעומת השנה שעברה.

עוד מציין הדו"ח לטובה השקעות סביבתיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לטיפול בפסולת חקלאית ולעידוד חקלאות בת קיימא. בפרק העוסק במדיניות הסחר, מציין הדו"ח את הרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל בתחום החקלאות, כולל הסכמי הסחר החופשיים החדשים עם גואטמלה וויאטנם שנכנסו לתוקף בשנת 2024, וכן משא ומתן מתקדם על הסכמים נוספים עם הודו, סין, קוסטה ריקה ובחריין.

בתגובה לדו"ח אמר שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "ממצאי דו"ח ה-OECD שפורסם בסוף השבוע האחרון מלמדים כי אנו בכיוון הנכון. העובדה שתוך כדי מלחמה בחזיתות הרבות ידע המשרד להוביל תוכנית לאומית לביטחון המזון, ובתוך כך להגדיל את הייצור החקלאי המקומי – בין היתר בזכות החלטת ממשלה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בישראל מ-30 אלף ל-70 אלף עובדים – כל אלו תרמו, עפ"י ה-OECD, ליכולת העמידה של החקלאות הישראלית בתקופה של משבר ביטחוני קשה שעברנו. נמשיך במאמצינו להוזיל את מחירי המים לחקלאות, בדגש על מי הקולחין המטוהרים, ולהגדיל את הקרקעות החקלאיות, כדי לעמוד ביעד של הגדלה בשליש של התוצרת החקלאית של ירקות ופירות המיוצרת בארץ".