דברו חלש: שיח מפלג מאותת לאויבים שאנחנו ניתנים לפירוק

כששרית זוסמן, אמו של הלוחם בן זוסמן שנפל במלחמת חרבות ברזל, עסקה בחינוך לגיל הרך, היא פיתחה תוכנית בשם "דרך ארץ" שדרכה לימדה ילדים נימוסים והליכות.

אך בעוד הילדים שהיא חינכה כבר דיברו יפה זה לזה, בפוליטיקה ובתקשורת המצב היה ועודנו שונה בתכלית. הדבר צרם לה במיוחד לאחר פרוץ המלחמה. "שיח מפלג מרחיק אותנו זה מזה, מחליש אותנו מבפנים ומאותת לאויבים שלנו שאנחנו ניתנים לפירוק, כי אנחנו עושים את זה בעצמנו", היא אומרת.

מתוך תחושה זו, שהתגברה עם נפילת בנה, היא חברה למשפחות שכולות נוספות, ויחד הקימו את "הדיבור" - מיזם הפועל בעד דיבור ענייני, נוקב ומכבד. אך בניגוד למיזמים ולהתבטאויות אחרות בתחום, "הדיבור" יודע גם לנשוך כשצריך: הוא מוקיע את השיח הרעיל והמשסע והופך אותו ללא נורמטיבי ולא כדאי.

לפי כמות הרעל

איך הם עושים את זה? ארז מתתיהו, אחד מפעילי המיזם, מסביר: "מאז שקם המיזם, במשך 75 שבועות, אנו מפרסמים בכל שבוע באתר ובעיתונות מדד שבועי שבו מנוטרים כל חברי הכנסת ו־240 עיתונאים ואנשי תקשורת מובילים בארץ. אנו מדרגים אותם לפי כמות הרעל שבו השתמשו ברשתות החברתיות.

"במקביל, אנחנו גם מפרסמים הצעות עריכה: איך היה ניתן להגיד אותו הדבר בלי לפלג ולהסית. נוסף על כך, בכל יום רביעי מעלים בגלי צה"ל פוליטיקאי שכתב באותו שבוע באופן מורכב ומכבד, כדי לחזק את הטוב".

מתתיהו כבר רואה את השינוי: "אנחנו מקבלים הרבה פניות מח"כים ומעיתונאים שכואב להם שהם שם. אנחנו נפגשים איתם ומבקשים מהם לשים לב מה הם כותבים ואומרים, ומראים להם איך ניתן להעביר את המסר באופן ענייני ולא משסע ומקטב. מאז ש'הדיבור' קם, אנחנו רואים ירידה של 68% בשיח המפלג ברשתות בקרב חברי הכנסת שאיתם נפגשנו".

מתתיהו מבקש להדגיש שלא מדובר בהשטחת דעות, אלא ההפך, לימוד כיצד ניתן לקיים מחלוקת בלי להידרדר למחוזות רעילים. "אנחנו בעד קיטוב אידיאולוגי, במשמעות שיש דעות שונות ומגוונות, שיח וביקורת, אבל אנחנו מתנגדים לקיטוב הרגשי, שהוא השנאה שמתלבה בינינו. היא לא חייבת לבוא יחד עם הקיטוב האידיאולוגי".

נורמה חברתית חדשה

המיזם נוצר כאמור בידי משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן במלחמה, כמו שרית זוסמן, הרב שמואל סלוצקי שאיבד את בניו נועם וישי ב־7 באוקטובר וציפי חורי, שאיבדה את אחיה אלון.

"אנחנו אנשים ריאליים שמבינים כי שינוי מוחלט לא יקרה, בטח לא בן־רגע. צריך לבנות איזושהי תיבה שתהיה תהודה של שיח אחר. זה מה שאנחנו מנסים לעשות בשני רבדים עיקריים: אחד זה הפרסום בעיתונות, והשני זה פנייה לגופים גדולים במשק שייקחו חלק ויטמיעו את העקרונות שלנו אצלם.

"אלון ואני היינו שונים מאוד בגישות שלנו, ועדיין יכולנו לדבר עם המון כנות והמון אהבה. את המתנה הזו אני רוצה להעביר הלאה ולהראות איך ניתן לעשות את זה. קודם כל - להיות בבהירות, לראות איפה אנחנו נופלים. דבר שני - לקחת על עצמנו את עיקרי האמנה שניסחנו, להתחיל לנהוג ככה ואפילו להעיר לאחרים. להפוך את זה לנורמה חברתית חדשה".

חורי מספרת שכשקמה מהשבעה על אחיה היא החלה לדבר אחרת.

"כל המילים התקלפו ממני ואיבדו את המשמעות שלהן. המון דברים כבר לא היו מובנים מאליהם כי החיים השתנו, השתבשו, וגם במילים משהו השתבש. מאז אני עורכת את המילים בראש לפני שאני מוציאה אותן מהפה, כדי שיהיו מדויקות וכנות. ואם אני יכולה לעשות את זה, אז כל אחד ואחד יכול לעשות את זה, וזה דבר שחשוב שיקרה".

ללמוד לדבר אחרת

חורי טוענת שכשאנחנו משתמשים בשפה מקטבת, רק מי שמסכים איתנו יקשיב לנו. את כל השאר זה מרחיק. אם חשוב לנו שגם אחרים ישמעו את הדעה שלנו, אנחנו צריכים ללמוד לדבר אחרת.

במקביל לכללים (ר' מסגרת) המופיעים בנוסח דומה באתר "הדיבור", מעלים אנשי המיזם גם "הצעות עריכה" להתבטאויות ח"כים ועיתונאים. הם מדגישים את המילים הבעייתיות בעיניהם, ומציעים טקסט שונה בתכלית:

לדוגמה לזה של ח"כ טלי גוטליב, שכתבה: "נעמה לזימי היא אכן אפס! 'אתה משרת רודן, אתה משרת כהניסט, אתה פשוט מתועב', היא צועקת לעבר השוטר. 'את אפס', הוא עונה לה. והוא צודק! אין ללזימי כבוד לאמת. היא שקרנית כדרכה בקודש. היא דחפה שוטר ושתקה כשהתסיס איזה מפגין במגפון שלו ששוטרים דוחפים את לזימי. אדוני מפקד התחנה, איזה אורך רוח לסבול את הטינופת שיוצאת ללזימי מהפה לעברך, ואת השנאה שהיא מתסיסה נגד שוטרים שמבצעים את תפקידם נאמנה. האופן שבו דיברו אנשי המרי נגדך ונגד השוטרים לצידך מחייב כתבי אישום על הכשלת שוטר והעלבת שוטר במילוי תפקידו" - עד כאן דברי גוטליב.

ב"הדיבור הציעו גרסה שונה:

"נעמה לזימי, כח"כית לח"כית, אני תומכת בחסינותך לנוע בחופשיות, ויוצאת נגד המילים שאמרת למפקד משטרת מוריה, 'מתועב', 'משרת רודן', 'משרת כהניסט' - כמו גם הקריאות שהטחת בו. אי אפשר לדבר ככה!".

"אם קרה לי משהו שהוא על גבול הנאיביות, זה שאני רואה שהחלום הזה יכול להתממש. אני רואה איך השיח משתפר דווקא לקראת הבחירות לכנסת, בניגוד למצופה. אני מקווה שהבוחר יזכור מי התבטא באיזה אופן, ויקדם שיח חיובי", אומרת ציפי חורי. 

ואילו זוסמן מבקשת: "המלאכה הזו מוטלת על כולנו. זה עלי, זה עליכם, זה על כולם. ככה אני מסיימת כל סרטון שאני מעלה. הבעיה היא ברורה ואיש לא מתכחש לה. ואני ממש מפצירה בכל מי שיכול לחבור אלינו, שיבקש מכל נבחר ציבור שהוא אוהב שינסה לכבד גם את מי שדעותיו שונות משלו".